זה לא יקרה?

עוד פגישה,

ועוד הכרות,

ובדיקה למקום לגור.

ולכולם נראה שכבר לא אכפת.

אבל אלו הם חיי מפונה.

והמלון כבר נמאס,

ומתגעגעים הביתה.

אבל דבר לא יושב לאחור.

עצוב.

עוד אנשים טובים,

ועוד מישהו שעוזר,

אבל הכל כבר יותר מידי.

הלוואי ויהיה אפשר לשוב,

אפילו בלי לגלות את טוּב האדם.

ורוצה לחזור,

לחזור לאחור,

כי אז אולי אוכל לעשות יורת.

כי אולי אז-

זה לא יקרה.

(כ"א אלול תשס"ה)