מָרַת מָרַּת מָרְתָה

בס"ד, כ"ב תמוז תשס"ו

מָרַת מָרַּת מָרְתָה

חוֹפֶרֶת בֵּין הֲרִיסוֹתַיִךְ

יְרוּשָׁלַיִם

יוֹרֶדֶת לַמַּעֲמַקִּים,

חוֹפֶרֶת בֵּין רְבָדַיִךְ

עִירִי,

מַפְלִיגָה לַמֶּרְחַקִּים.

לְפֶתַע

נֶעֱצֶרֶת,

מוּלִי מִתַּמֶּרֶת

מָרְתָה.

דְּמוּתָהּ הַנֶּאֱצֶלֶת

שֶׁל בַּת בַּיְתוֹס

הַמְּפֻנֶּקֶת

אֶת עֵינַי מְרַתֶּקֶת

עַתָּה.

הִנֵּה תְּטוֹפֵף

מִצְעָדָהּ מָה יָחֵף

אֶל הַקִּיר מִסְתּוֹפֵף.

מַבָּטָהּ הֶעָיֵף

לְכָל עֵבֶר צוֹלֵף,

הַאֵין עוֹבֵר?

אֵין חוֹלֵף?

הִנֵּה תִּתְכּוֹפֵף,

תִּשְׁתּוֹפֵף

עַד עָפָר,

עֵינֶיהָ הָרְעֵבוֹת

מְחַפְּשׂוֹת בִּבְעָתָה,

בֵּין גְּלָל

מַאֲכָל.

יָדֶיהָ חוֹפְרוֹת

בָּךְ עִירִי

יָדֶיהָ תָּרוֹת

וְאַיִן.

רבקה שחור ©  עפ"י גיטין נ"ו ע"א