רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ

בְּכָל אֹפֶן וּבְכָל צוּרָה

רָשׁוּם בִּי זִכְרְךָ

הַמָּתוֹק וְהָאָהוּב

הַמְּנַחֵם וְהַמֵּיטִיב.

לְעוֹלָמִים.

מֵהַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ

שֶׁבּוֹ אֲנִי נִמְצֵאת 

אֲנִי מוֹדָה לָךְ,  אֵלִי.

כְּנֶגֶד כָּל הַמְּאַיֵּם

לְכַלּוֹתֵנִי מִבִּפְנִים

וּמִחוּצָה לִי,

אֲנִי רוֹאָה  

וְשׁוֹמַעַת - טוֹב,

דֶּרֶךְ הַחוּשִׁים

שֶׁחָנַנְתָּ אוֹתִי

בְּחַסְדְךָ.

וְהִנֵּה בַּעַל כָּרְחִי  

חָשָׁה בִּזְרָמִים,

בִּרְטָטִים מְתוּקִים 

שֶׁל אַהֲבָתֵךְ

בְּכֹל הֲוָיָתִי,  

בְּעֶצֶם חַיּוּתִי.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֶסֶד.

כָּל כָּךְ רוֹצָה

לִהְיוֹת רְאוּיָה.

מְיַחֶלֶת שֶׁיִּתְמַלְּאוּ

כֹּל הַנְּקָבִים הַחֲלוּלִים

שֶׁבִּי - בְּאַהֲבָה,    

לְהַשְׁפִּיעַ וְלָתֵת

וְלוּ בְּקָטָן.