תעודת זהות ללא זהות

וולאק עלאק שואלים אותי מי אני. בכתיבה תציג מי את עצמך אומרים 

אולי לאחרים זו שאלה פשוטה אצלי זה מורכב מפותל ואולי רב הנסתר 

הן את עצמי איך אראה בעצמי הייתי משתגע לו הייתי בוחן כל מילה שיוצאת מפי

ובעצם זה חלק מעצמי לבדוק את קנקני שלוש קולות אחד אומר. אחד שואל מה אתה אומר.

שלישי אומר אתה בסדר אתה לא אולי אתה כן אולי לא…

ואני? מה אני...אני נחמד ומרושע, אני מצחיק ומכעיס. אני נינוח אני זועף אני עצוב ושמח ושמח עם עצבות 

רך ועדין ומבין וקשה ואטום, אני חד ומדוייק  ומבולבל , אני בריא אני חולה אני יציב ולא יציב, אני מתמיד ולא מתמיד, אני משקיע ולא משקיע. אני קר רוח ושולט אני סערה וסופה, אני סגור בתוך פעמון זכוכית אני ציפור דרור חופשית. אני אוהב ושונא ומעלה ומוריד ומשפיל ומרומם והבנתם...אני ניגודים ועליות וירידות 

ויש לי דעה על דברים לרוב שונה מאחרים..אני חכם ואני טיפש, אני קרח אני אש ...אני תמהוני ומוזר אני אדם משתלב וזה ניכר...אני הכל בכל מכל ערב רב של דברים מורכבים ולא פשוטים 

אבל אם תחפשו מילה שהייתי בוחר לעצמי כעת במצבי 

אני בעיקר נושא את כאבי

וכאב לא חסר מכל עבר

כאב פיזי מנכותי כאב נפשי  מעצם מוגבלותי, כאב נפשי ממחלת נפשי כאב נפשי מהקוגניציה שנפגעה לי

כאב ממחשבות על אהבות לא ממומשות. כאב מהסובב מכל מה שקורה ואני רואה..עולם שאיבד כיוון ומוסר 

עולם של פחד ובורות עולם שמדכא את החלש והדל ועסוק באגו וחומריות . עולם של נרקזיסם וחשיבות עצמית , עולם של שחיתות וחוסר אמון עולם שהאמת נשכחה ונתונה לדיון

עולם של עצמי שתקוע שנים במקומי משותק חסר אונים לשנות, להתקדם ואין מי שעוזר לצאת מזה המשבר 

בין כיסאות אני נופל בין קריטריונים ותקציבים בין אנשים שמבינים אבל כמוני חסרי אונים מול מערכות שאטומות לזעקת הדל המרגיש כנשכח כמת מלב ככלי אובד..עולם מנותק ממשפחה שפגעה קשות עולם בלי חברים שעם השנים התקדמו עם הבעיות שלי לא התמודדו עולם בו אני בדד וחושש שכך יהיה לעד

עולם בו אני כישרוני ביותר אבל המרחק בין היכולת לתוצאה לוקה ממש בחסר...עולם של חלומות של תקוות של זעקות אני רוצה להיות ...שגוועות   כל לילה אל אנחות..

עולם שהתקשורת שלי ברובה בצ'אט קטן עם אנשים קשיי יום ותקשורת חברתית..תקועים מכורים למקום 

לבריחה ממחשבות בקשר בלתי נראה של כאב משותף ..של צחוק ושמחה של מריבות וכעסים ופגיעות ואיומים ונרגעים וחוזרים וחוזרים ורבים משלימים ושונאים ואוהבים כמו גלים נשברים. 

וגם בחיים עם מפגשים וחוגים ופעילות אני מלא תנודות פעם בטוח בעצמי משלב מרגיש טוב עם עצמי 

ואוי שוב לא יודע מה מקומי מי איתי מי חושש ממני, אני מעל כולם אני נחות מכולם אני אפס אני מושלם אני בלאגן לא קטן…

אני גם גם תקווה וכוח וייאוש ונפילה...חוששני שאם אמשיך תצא אנציקלופדיה 

אז אסכם כך : 

מבין כל זאת  מי אני אין לי לכם תשובה בטח לא לעצמי...