אִכָּר אֶת אַדְמָתוֹ זוֹרֵעַ

אִכָּר אֶת אַדְמָתוֹ זוֹרֵעַ/ש.כֹּהֵן

אִכָּר אֶת אַדְמָתוֹ זוֹרֵעַ,

וְעֵינָיו דּוֹמְעוֹת.

אֶל הָרָקִיעַ נוֹשֵׂא

אֶת מַבָּטוֹ,

וּשְׂפָתָיו אוֹמְרוֹת תְּפִלָּה:

"תֵּן אֵלִי טַל וּמָטָר

עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת,

תֵּן אֵלִי לַזֶּרַע

גַּם אֶת הַתִּקְוָה".

אִכָּר לְאַדְמָתוֹ

נוֹתֵן אֶת נִשְׁמָתוֹ,

וּכְשֶׁרוֹאֶה אֶת הַשָּׂדוֹת

עִם שִׁבּוֹלִים מִתְנוֹפְפוֹת,

שֶׁרוֹקְדוֹת הֵן עִם הָרוּחַ,

אֵין מְאֻשָּׁר

עַכְשָׁו מִמֶּנּוּ.

בְּרִנָּה יִקְצֹר,

וְאֶל לִבּוֹ

יֶאֱסֹף אֶת שִׁבּוֹלֵי חַיָּיו.

כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַשְּׂרֵפוֹת,

שֶׁנִּגְרָמוֹת מִבָּלוֹנֵי הַתַּבְעֵרָה,

הִבִּיט שׁוּב לַשָּׁמַיִם,

וּשְׂפָתָיו אוֹמְרוֹת תְּחִנָּה:

"אֵלִי שֶׁבַּשָּׂמִים

תֵּן בְּלִבָּם אֶת הַחֶמְלָה

לֹא לִשְׂרֹף יוֹתֵר

כָּאן אֶת הַתְּבוּאָה".

אִכָּר אֶת אַדְמָתוֹ זוֹרֵעַ

וְעֵינָיו דּוֹמְעוֹת...

25.8.2020