להיות בריא! האמנם?

אומרים תהיה בריא! בכל יום כמעט 

אמירה, מחווה, רצון אמיתי שכולם יהיו בריאים ושלמים 

לכאורה, צריך לומר אמן ולקוות לכאלה חיים

אבל, בואו נחשוב לעומקם של דברים אצל בעלי מוגבלות ונכים 

אני למשל, אילו מחר כבמטה קסם אקום בריא ושלם 

העיניים רואות 6/6 בלי עיוורון לילה ובלי בעיות

הגפיים אינן כואבות, אין במוח גידולים אין בבטן כאבים 

לא אלאה אתכם בכל המחלות והתסמינים פשוט קם לחיים בריאים

כן, אשמח בודאי ראייתי חדה יחזירו לי את

 רישיון הנהיגה ללא האיסור לנהוג בשעות החשיכה

אין כאבים שונים ומשונים ומגבלות. נפשי בריאה ושלווה 

הקוגניציה והזיכרון ישובו להיות חדים וברורים, הקשב מלא. 

החיים טובים? באמת טובים? 

אני לא בטוח, הרי נאמר מהו האדם? סך כל חוויותיו 

ופתאום בבוקר אחד לא אהיה אני כפי שאני חי עם עצמי מלידה

תוצאה של תורשה..נולדתי מוגבל ומתמודד כל חיי

ופתע, הכל חדש לי  ולא מוכר..ואיך אתמודד עם המחר? 

הן אל תשכחו שאני שנים רבות חי בתלות 

בתרופות, בקבוצות תמיכה, בקהילות מתמודדים עם לקויות 

עם פסיכולוג בשיחות...עם קצבה ופרנסה יציבה קבועה לצמיתות 

ובגיל 50! פתאום! ללכת לעבוד! במה? איפה ? אין לי מקצוע וללמוד זה שנים..

אין קצבה הרי יורידו אותה..במצב המשק והמציאות שהעולם שייך לצעירים

יש לי בכלל סיכויים? נניח תיאורטית שכן...לשם המשחק המחשבתי

אבל שוב, האם אהיה אני כפי שאני ? איפה כל השירים שנכתבו ממצוקה

איפה כל התפילות והצעקות  אשר מתוכי שמיים קורעות ..איפה כל התובנות 

הקשות והטובות של החיים שצברתי עם השנים? איפה אממש את כל ניסיון החיים של

התמודדות עם קשיים והנאות קטנות של הצלחות ? 

הכי מפחיד לא להיות אני. מוזר אתם אומרים הוא לא רוצה להיות בריא..

אבל אני חושב , עד שקצת השלמתי עם מצבי עם גורלי, להיות אני זו מהותי. 

זה לא בעייתי לי לקבל את הקשיים הליקויים המחלות והצרות..זה משמיים נתנו 

הבעיה שלי זה האחרים המבטים שהצידה זזים...העיניים שחורצות הוא דפוק 

עת אני עומד בקופה ושכחתי מה באתי לעשות . פעם נכנסתי לשירותי נכים ואיש אחד 

אמר לי הלו זה של נכים. אמרתי אני יודע ונכנסתי. שמעתי אותו מרביץ קללה עסיסית 

שאדם בריא תופס מקום של נכה שעלול לבוא כל רגע...הוא לא מבין שיש המון 

מוגבלויות ונפשי יצאה ממנו עם פגע. 

קשה לקום בבוקר ולתהות למה פקידים חורצים ממונות ..קצבה דלה 

שאי אפשר להרים ראש, להנות..ריהוט לבית לחדש לקנות כי הכל הולך על  כלכלה חשבונות נסיעות לבדיקות ותרופות  

לפחד  להפעיל מזגן וקומקום חשמלי ודוד בחורף ..וכל מיני דברים שאנשים לא ממש 

באמת מהם מוטרדים. 

הכאב הנפשי שהופך לעיתים מוחשי הוא לא ממוגבלותי הוא ממוגבלות הסביבה 

הוא מבורות  ואי ידיעה הוא מהתחושה שמשדרים שאיני שווה בין שווים זה לאט מכבה לי את נר שמחת החיים. 

ואל תטעו, שלא יהיה בכם ספק! אין לכם ערבות ולא ביטחון וירחם המקום שמחר בבוקר תקומו חולים לא מתפקדים ותשאלו את עצמכם האם מעתה אני הוא אני ? 

והתשובה היא: כן !  תענו לעצמכם  אני נשארתי אני. אני רק מוגבל, אז למה פתאום אני כמו ירון מקוטלג כמקולקל? 

כן! גם אתם תפחדו מעצם המחשבה שאתם כבר לא אתם.

כל הזכויות שמורות ל שגב ירון.