שיר בהשראת הקשת

שיר בהשראת הקשת

הא, ידיים פרושות לרווחה

כמניפה צחורה אוחזת ברקיע

המושלג של אוקטובר

ידיים פורשות כמניפה צחורה

ואובדות אל תוך עצמן

הולכות לאיבוד בחלל ובזמן

ורק הצעקה החלושה

שתישמע רק לקשובים שבנו

כן, לקשובים שבנו

האם אתה מקשיב?

האם את מקשיבה?

רק הלחישה המסתורית

המצטלצלת בין עננים

שחורים וברקיע סגלגל

של אחרי הצהריים

רק הלחישה הזאת

הדרמה המנגנת מבין האצבעות

הלא נפסקות, המרקדות

את שירך בחליל חלול של במבוק

ובשיכור מסטול שמהלך ברחובות הישנים ולא יכול לישון

שרובץ בתוך פחים מפויחים

ולא יכול לישון

כן, רק הלחישה

המסתורית, המענטזת ברוך

אוורירי של דצמבר

כן, דצמבר, אליו

אליו נשוט