מחשבות בסופן של דרכים

 

החן שבמקומות נטושים

מוליך אותי ביד מלאה עקצוץ.

בדל סיגריה מעוקם.

קונדום מרוטש מדם.

חצי מכונית קבורה בחול.

העיניים סורקות הכל כפנס.

שלט שאותיותיו אכולות.

תמונה קטומה בקצוות עם תאריך

וחתימה מגומגמת.

בית שנבעט מתוך המציאות.

מפתח חלוד לדלת שאינה קיימת.

שרידים של רוח.

הרים הנוטים אל הלילה.

העשן תמיד בורח מהריאות.

זה מה שנשאר.

או זה מה שהיה מלכתחילה.

אחדות או עשרות או מאות

בני-הלך שהשליכו כאן

או איבדו

או קברו

או נפטרו ממה שאינו שלהם.

או רק אחד.

גחמני ומשועשע

כאל המשוחרר מחובות

המדמה זירת פשע.

 

יש לי קנה ארוך של אקדח

והתחלה של ספר.

הבוקר יידע מה אנטוש אני כאן.