דמעה קטנה

דמעה קטנה שיורדת במורדות

של הר תלול שלא נגמרת

משתעלת ובוכה

לבנה כמו אבוקה

היא יורדת ויורדת

לעולם היא לא תשוב

אל הלמעלה שהייתה בו

כמו בכלוב, כן, כמו בכלוב

והשחר נפתח והשמיים אפורים

והעיניים דומעות והשמיים שחורים שחורים

והיד המתנגנת בגיטרה חשמלית

והילדה המתערטלת בחצות הסגרירי

לא הולכים לישון

כי הם יודעים שאין מחר

לא הולכים לישון

כי הם יודעים שהכול עבר

ואתה אלוהינו

אב דגול ומלטף

אתה מושיעינו

הושט לנו כתף

כי אנחנו פה למטה

חסרי אונים כעת

ואיננו יכולים

לשיר, גם לא לרקוד

רק לשמוע את קולך

ברוח חשכה

רק לשמוע את קולך

ברוח חשכה