מזור לאדמה

מזור לאדמה

‏

הֵרִים מבטו

ימה וקדמה

מסתכל על שמים

היבואו המים

להרוות צימאון

לכסות הר וגיא

זָקַּן משנים האיכר

חרוש קמטי אדמה

רוחות זרעו בו תלמים

שמים עיניו הכמהות

מספרות סיפורי תלאות

תקוותו מזה שנים

כולה באותם עננים

אפורים מבטיחים

האם יָבִיאוּ

מזור לאדמה

הדוויה

האם ישקוה

לרוויה

נחלה בקועה

בצאת חודש

תשרי ובא מרחשוון

זה זמן העונה

לברכת הגשמים

תן טל ומטר

והחיה כול זרע

וציץ שניטע

שיניב בברכה

את פרי האֳרֶץ שהובטחה