מְדִינָה יְרוּקָה

מְדִינָה יְרוּקָה/ש.כֹּהֵן

צַמְּרוֹת עֵצִים

בְּיָרֹק צְבוּעִים,

כָּךְ גַּם הַגִּבְעוֹלִים

וְהֶעָלִים שֶׁל הַפְּרָחִים.

מַרְבַדֵּי הַדֶּשֶׁא

אֶת הֶהָרִים

וְאֶת הָעֲמָקִים

בְּיָרֹק צוֹבְעִים.

עַכְשָׁו כֻּלָּם

כָּאן יְרֻקִּים.

הַקַּרְיָן שֶׁבַּמִּרְקָע

בְּקוֹל מַכְרִיז :

"אֲנַחְנוּ מְדִינָה יְרֻקָּה",

וְאָנוּ רַק לֹא מְבִינִים

אֵיךְ אֲנָשִׁים

שֶׁלֹּא עוֹבְדִים,

וּבַבַּיִת מֻבְטָלִים,

וּזְקֵנִים אֲשֶׁר סְפוּנִים

בַּחֲדָרִים קְטַנִּים

בִּבְדִידוּת מַזְהֶרֶת

נֶחֱשָׁבִים לִירֻקִּים.

יְלָדִים שֶׁלֹּא זוֹכְרִים

אֵיךְ אֶת סַבְתָּא מְחַבְּקִים,

וּלְבֵית הַסֵּפֶר

חוֹדָשִׁיִם כְּבָר

לֹא  הוֹלְכִים.

אֵיךְ הֵם נֶחֱשָׁבִים לַיְּרֻקִּים?

 מֵעַל גַּלֵּי הָאֶתֶר  מַכְרִיזִים:

"כֻּלָּנוּ יְרֻקִּים".

מִסְעָדוֹת בְּ- Take away

חֲנוּיוֹת רְחוֹב פְּתוּחוֹת,

אַךְ קַנְיוֹנִים סְגוּרִים.

הַתַּרְבּוּת כְּמוֹ נֶעֶלְמָה

כְּאִלּוּ לֹא הָיְתָה.

בַּלַּיְלָה יֵשׁ גַּם חֲתֻנּוֹת,

וְלִמּוּדִים בַּיְּשִׁיבוֹת

זֶה לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִחְיוֹת.

וּבָרַמְזוֹר הָאוֹר

כְּבָר מְהַבְהֵב,

הַיָּרֹק עוֹמֵד לְהִתְחַלֵּף,

וּמִתְעַצֵּם לוֹ הַכְּאֵב

מְדִינָה יְרוּקָה

הוֹפֶכֶת שׁוּב

אַט אַט לָאֲדֻמָּה.

12.11.2020