קוּפְסָה שְׁחֹרָה

קוּפְסָה שְׁחֹרָה/ש.כֹּהֵן

יוֹם אֶחָד נִמְצָא

אֶת הֲקוּפְסָה הַשְּׁחוֹרָה

בְּמַעֲמַקֵּי הָאוֹקְיָינוֹס,

שֶׁבּוֹ הָיְתָה שְׁקוּעָה,

אוֹ עַל רֹאשׁ הָהָר תְּלוּיָה.

כְּשֶׁנִּפְתָּח אֶת הֲקוּפְסָה,

נִלְמַד עַל מָה קָרָה לָנוּ,

אֵיךְ הִגַּעְנוּ לְאָן שֶׁהִגַּעְנוּ,

הֲרֵי עַל עוֹלָם גְּלוֹבָּלִי חָלַמְנוּ.

לָטוּס בְּלִי הַפְסָקָה,

לִצְרֹךְ גַּם כְּשֶׁלֹּא צָרִיךְ הָיָה

אֶת הַמַּשְׁאַבִּים

שֶׁל הָעוֹלָם

נִצַּלְנוּ לְרָעָה:

זִהוּם אֲוִיר,

פְּגִיעָה בַּטֶּבַע,

בְּלִי רַחֲמִים וּבְלִי חֶמְלָה

כָּךְ הִגִּיעָה הַמַּגֵּפָה.

אֶת אוֹרְחוֹת  חַיֵּינוּ

כָּאן שִׁנְּתָה.

עַכְשָׁו אֶת הַחִסּוּן

בְּמֶרֶץ מְחַפְּשִׂים

כְּדֵי לַחֲזֹר לְאוֹתָם יָמִים

שֶׁל  חֲלוֹם

עַל כְּפָר גְּלוֹבָּלִי,

עַל טִיסוֹת בְּלִי הַגְבָּלָה.

שׁוּב נְנַצֵּל אֶת מַשְׁאַבֵּי הַטֶּבַע,

שׁוּב נִצְרֹךְ לְלֹא חֶשְׁבּוֹן,

שׁוּב זִהוּם אֲוִיר

יַעֲטֹף אֶת הָעוֹלָם.

כְּשֶׁכֹּל זֶה יִקְרֶה

כְּמוֹ שֶׁזֶּה קָרָה, 

שׁוּב נֵצֵא וּנְחַפֵּשׂ

קוּפְסָה שְׁחֹרָה.

16.11.2020