קִרְקָס

קִרְקָס/ש.כֹּהֵן

בְּתוֹךְ הָאֹהֶל הָאָדֹם

לוּלְיָנִים, לוּלְיָנִיּוֹת,

מִתְעוֹפְפִים, מִתְעוֹפְפוֹת,

מִתְיַשְּׁבִים עַל נַדְנֵדוֹת

כְּמוֹ צִפּוֹרִים פּוֹרְשׁוֹת

כְּנָפַיִם.

הַקָּהָל מֵרִיעַ וּמוֹחֵא כַּפַּיִם.

הִנֵּה הַכָּרוֹז מַכְרִיז בְּקוֹל:

"צָרִיךְ עַכְשָׁו לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט"

עוֹד רֶגַע קָט

עוֹמֵד הוּא לְהַגִּיעַ,

הַלּוּלְיָן מִקְּצֵה הַקֶּשֶׁת

עוֹד מְעַט יוֹפִיעַ.

יְקַפֵּץ עַל טְרַמְפּוֹלִינָה

עִם גּוּף שֶׁמִּתְפַּתֵּל

כְּמוֹ פְּלַסְטֵלִינָה.

עַל הַסֻּלָּם  הוּא יְטַפֵּס

עַד לִקְצֵה הַגַּג

שֶׁל אֹהֶל הַקִּרְקָס,

וּמִשָּׁם מִגֹּבַהּ רָם

יְנַתֵּר כְּמוֹ פַּנְתֵּר.

עַל נַדְנֵדָה שֶׁמִּתְנַדְנֶדֶת

תְּחַכֶּה לוֹ שָׁם

לוּלְיָנִית אוֹהֶבֶת.

הַשֶּׁקֶט שֶׁיָּרַד עַל הַקִּרְקָס

רַק הִגְבִּיר שָׁם אֶת הַמֶּתַח

בְּצִפִּיָּה לִרְאוֹת

אֶת הַלּוּלְיָן הַמְּסֻקָּס

קוֹרֵא תִּגָּר לְכָל חֻקֵּי הַטֶּבַע.

מִתְעוֹפֵף לוֹ וְאוֹחֵז לַלּוּלְיָנִית

בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ .

הַקָּהָל שֶׁבַּקִּרְקָס

מִגְדְּרוֹ יָצָא.

בִּשְׁבִילוֹ הָיָה זֶה כְּמוֹ חֲלוֹם,

אַךְ הַלּוּלְיָן בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ

רַק רָצָה לַחֲזֹר

הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם.

17.11.20