ועכשיו אני שונה

מי אני, כשאני לבד ובודד

מה אני רוצה ממה אני פוחד?

של מי הפנים, העיניים החומות הנועצות מבט במראה

האם אני בטוח שזה אני שם, מביט בחזרה?

ועכשיו אני שונה, אינני בודד

כעת פחות איכפת לי שגופי מפחד רועד.

אולי זה לא אני שם עם העיניים החומות

ואולי הכרית תעיד שחזיונותיי אינם אלא חלומות.

מה אני חושב באמת כשאני בחדר עם עצמי בלבד

כשאבקש משאלה היא תמומש לעד?

איך הנחלים מובילים היישר לים

ומה לי ולך בתוך כל העולם?

ועכשיו אני שונה, אני חושב כך בחדרי עם עצמי לבד

המשאלות שביקשתי פגו, ממש ברגע אחד.

התאדו הנחלים והים לא רווה מכוחם

ולך ולי לא נותר דבר בין העולם.

ומחר כשאקום האם אפעל בתבונה?

ומי זה האידיוט עם החיוך שבתמונה?

האם תישן או תקיץ ציפור-חיי?

או שמא היא צווחה מדי וכעת רצונה לישון ודי?