רוֹצָה לִכְתֹּב ... (דַּסִּי)

רוֹצָה לִכְתֹּב ... (דַּסִּי) 

*

רוֹצָה לִכְתֹּב אֶת חַיֶּיהָ לֹא יוֹדַעַת אֵיפֹה

לְהַתְחִיל אֵיפֹה הִתְחִילוּ בֶּאֱמֶת-בֶּאֱמֶת

פְּעָמִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ נִרְדְּמָה בָּהֶם בְּלִי

שֶׁהִרְגִּישָׁה פְּעָמִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ הָיְתָה

עֵרָה

וְהִשְׁגִּיחָה  

וְלֹא יָדְעָה מָה מְסַפְּרִים לָהּ חַיֶּיהָ עַל

עַצְמָהּ

אוּלַי כְּתִיבָתָם תֵּחָלֵץ אוֹתָהּ מִמְּצוּקָה

נוֹקֶבֶת זֹאת שֶׁמִתְפַּשֶּׁטֶת בָּהּ מְשַׁתֶּקֶת

אוֹתָהּ

דַּסִּי

כְּבָר לֹא הַיַּלְדָּה שֶׁנִּשְׂאָה לָרִאשׁוֹנָה

בִּזְמַן בְּחִינוֹת הַבַּגְרוּת. לֹא. בִּכְלָל

לֹא. דַּסִּי

גַּם לֹא אוֹתָהּ הַצְּעִירָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה

יוֹם בָּהִיר אֶחַד. לֹא. דַּסִּי

מְבַקֶּשֶׁת הַיּוֹם לְהָבִין אֶת שֶׁעָשְׂתָה

אֶת שֶׁרָקְמָה אֶת שֶׁפָּרְמָה אֶת אֲשֶׁר

חַיָּה בְּעֵרוּת וּבַחֲלִימָה. דַּסִּי

עַתָּה בֶּאֱמֶת רוֹצָה

לָדַעַת.

*

רבקה ירון

*

דַּסִּי: קובץ סיפורים; רבקה ירון, הוצ' עקד, 1993.  

---