שיר הלל ללביבה

שיר הלל ללביבה

מתלבבת הלביבה ,

מטוגנת  ונאכלת כשהיא חמה ומתוקה.

ממה  עשויה  הלביבה?

זה ברור, מתפוחי אדמה.

אפשר בתוספת בטטה כתומה מגורדת ודקה

ליופי ולחן , גם טעם  חדש נוסף  להנאה,

 הבצל  נקצץ  ומוסף לבלילה

העיניים דומעות  ומבקשות להתנקות

לא נעדר מקומה  של הביצה , נטרפת ומוספת לקערה,

כי אחרת איך יתאחדו כולם תחת השם לביבה?

  לטעם מוסיפים  פלפל ומלח כי בלי זה תפלה הלביבה.

 לעידון ולאוורור  כף קמח תפוחי אדמה.

די, אני עייפה , אומרת העיסה טגני אותי במהרה ,

מחכה כבר  להיאכל בחנוכה.

הגיע העת,     השמן במחבת ברתיחה

ובכף אחת ושתיים בשמן החם היא מושמת

אחרי דקות מספר ,מתהפכת ועל הגב נשכבת,

השיזוף  מושלם

זהו, שחומה  כבר הגברת,

 וטעם לה נהדר.

  עליה סוכר דק בוזקת

 על צלחת מוגשת וכבר נאכלת..

   טעימה  ונהדרת המתוקונת.

אבל נשאר  נושא אחד לא פטור-

מדוע שמה לביבה ולא צורת לב לה?

אולי כי היא נעימה, טעימה ולבבית.

ואולי, כי  נעשית היא מכל הלב  למי שאוהבים באמת