שירים

מרפאה במילים

כל חיי רציתי להיות
מרפאה במילים.
להניח רטיות לחות
על פצעיכם, המלאים
בדם קרוש שהתייבש.

בבושתי הרבה נמנעתי
ממילותיי, נכלמתי מלבי
ביקשתי לגעת, להקל
אך ללא הצלחה

מילותיכם הכואבות
נותרו מצלצלות בלבי.
הן מהדהדות את מאמרי פיכם,
מתכתבות עם הזיכרונות,
הצובעים בשחור ללא הרף
את ההווה הפלאי, הורוד
של חיי.

תגובות

גלי צבי-ויס / רטיות על פצעיכם / 20/12/2020 07:06
אדם אמיר-לב / כוחן של מילים / 20/12/2020 13:00