שֵׁם מִי

.

שלךְ,

רבקה

---

רבקתי היקרה, זו היא דרכו של עולם

גיבורים קמים גיבורים נופלים,

דמותם על קיר תלויה, או רחוב על שמם נקרא 

פניהם חקוקים בפסל בחוצות המעלה אבק.

פעם בשנה מנקים את האבק ונבחר העם

נושא דברים בשבחו של גיבור נשכח,

מחר גם הנבחר עם הפנים הזחוחות ישכח.

העם בוחר לו אלילים, ואז קם דור חדש

שלא ידע את יוסף...

.

מאוחר יותר אגיב חופשי-חופשי, טוב? 

שלךְ,

רבקה

---

.

כֵּן, נכון. 

נדמה לי שכבר התנהל בינינו דיון בנושא. 

כנראה, 

זֶה הָ-"אוֹפְּיוּם-לַהֲמוֹנִים" שעליו דיבר קארל מארקס. 

מה לעשות - לי, אישית, קשה מאוד להתרגל למה שקורה

אצלנו. 

לא חשוב לי כל כךְ מה קורה בכל העולם. 

איךְ-שהוא, אני זוכרת אֶת פניהם של תּיָה פָאני ותיוֹ איסאק 

כשסיפרתי להם - סתם, תוך שיחה - על אֹנֶס של בַּת ע"י אביהּ:

"מָה..!? אבא יהודי אוֹנֵס אֶת הַבַּת שלוֹ..!?" 

ובאשר לפוליטיקה - קשה-קשה. 

וגזענוּת. 

וכל הָרָעוֹת שאנחנו מביאים על עצמנו. 

זאת התוצאה של "להיוֹת עַם חופשי בארצנו", כשהגויים לא

מאיימים עלינו כי אנחנו הרוב. 

אַתְּ יכולה להבין אותי? 

כי אני-עצמי כבר לא מבינה "לְמָה התכוונה ה'משוררת'-נניח". 

לילה טוב ושקט לךְ, נוריתי יקירתי, 

וכל טוב! 

מחר יום חדש. 

חיבוק, נשיקה, אהבה, 

שלךְ תמיד, 

רבקה

---

סביב אלילים חדשים,

העם מקפץ ומרקד,

לא חשוב כבר העבר

שבזיכרון כבר מעלה אבק

לא מעניין גם העתיד הלוט בערפל

רק האלילים של ההווה

משאירים אצל כולנו

את הטעם תפל..

תודה רבקה יקרה על השיר עם התובנות לגבי העם היושב בציון

ודרך התנהלותו.

יום טוב 

שמוליק

.

תגובתךָ טובה לי מאוד-מאוד. 

ממש-ממש.

שלךָ, 

רבקה

---

המלך עירום הוא שנים רבות  

ואין לי הסבר  

מלבד עצב  

יום קסום אהובה

.

כן. 

שנים רבּוֹת, ארוכוֹת-ארוכוֹת. 

תודה רבה-רבה על תגובתךְ ועל שיתוף הרגשתךְ!, אורנה יקרה,

יקרה.

שלךְ, תמיד,

רבקה

---

"לכל איש יש שם," כתבה המשוררת זלדה, אך את כבר אינך רוצה להתייחס לכבוד לנופלים, פשוט לא רוצה שיהיו נופלים. אינך מאמינה באנדרטות מחאה למיניהן, כפי שציין אודי שלנו. ערכים מתפרקים אל מול עיניך ואת כואבת...כואבת...

.

קראתְּ בדיוק-בדיוק מה שכתבתי. כאילו ראשך היה מעל 

לשלי בזמן-כתיבה. 

תודה רבה-רבה-רבה!, גליתי יקירתי, יקרה לי מאוד-מאוד.

שלךְ, בוודאי, 

רבקה

---

אוהבת אותך מאוד מאוד ומעריכה!

הַנּוֹף.

וְהָאַנְדַּרְטָאוֹת.

הַכֹּל מַעֲלִים אָבָק

זוּלַת אֱלִילֵי הָעָם שֶׁהֻחְלְפוּ:

הָעָם שֶׁ- בְּבַעֲרוּתוֹ הַמְּבֹרֶכֶת-

אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת מַעֲרֻמֵּי

אֱלִילָיו הַחֲדָשִׁים.

.

אני מבינה שאהבתְּ, ושמצאתְ גם משהו להזדהוֹת אִתוֹ.

תודה רבה-רבה-רבה על כךְ!, אביה יקרה, יקרה כל כךְ. 

אני מקווה מאוד-מאוד ששלומךְ טוב!

ושאזכה לראותךְ כאן, ולקרוא משירייךְ.

שלךְ, אוהבת אותךְ,

רבקה

---

גיבורי ישראל עד מתי 

כשהנשמות טעו ובאו אל מותם 

כאבתי את הכתוב יום טוב יקרה 

.

אלה לי יקרה, יקרה,

תודה רבה-רבה-רבה על תגובתךְ המרַגשת!

שלךְ, תמיד,

רבקה

---

וכבר אינך נותנת מקום להנצחה לאנדרטאות למיניהן, ברצונך לקדש את החיים עצמם 

.

נכון!

לקדש אֶת החיים. 

כאן בארץ מקדשים אך ורק אֶת הנופלים/המתים, 

וזה אבסורד. 

תודה רבה-רבה על קריאה + תגבה!!, יום טוב יקר, יקר.

שלךָ, 

רבקה

---

הגיג חזק וקולע - המנהיגים של העם התחלפו אך את מביעה דברי תוככה על העם שהוא לא רואה, לא מזהה את המנהיגים החדשים שלו. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום נהדר לך.

.

ותודה רבה-רבה על תגובתךָ!

שלךָ, 

רבקה

---

זכיתי בכבוד המרחיב את כלי הדם בלבי - ששיר ייכתב בהשראתי. הגם שאיתי זלאיט הוא ההשראה

האמיתית  לארץ שאותה היינו רוצים עוד בזמננו.

כך למשל חשבתי הלילה על ההוא שזכה להיות המתחסן המיליון וודאי נבחר בקפידה על ידי יועצי

המון בשל שפתו הרהוטה, כדי שיוכל להצהיר עבור מי הוא יצביע.

הוא היה אסיר בגין פשע שביצע. אנחנו אסירי הרודן עצמו. חלקנו הגדול חף מפשע.

שיהא בנו העוז לעמוד מול סילוני מים רבים. לבלום את הסכר- ולשוב אל ארץ אהבתנו.

תודה לך רבקה אהובה על הכבוד שאת רוחשת לי. 

.

(במלוא הרצינוּת, בחיַי)

אני בהלם. לא הלם שיעיף אותי מבינתי, אבל: בהלם.

לא רק אני כותבת/כתבתי בהשראתךָ. 

לא רק אני רוחשת כבוד לךָ. 

אבל לא זה העיקר, אלא תוכן תגובתךָ. 

אני מתמהמהת במתן תגובתי כי דבריךָ רציניים. 

הרושם/הראש + ההרגשה/הלב שלי אומרים לי ש- 

אנחנו תקועים. 

הקטנוניוּת חוגגת. והדתיוּת מנצחת. 

והפולחן הדתי הוא הַמֵּאַמֵּן שֶׁל שחקנֵי רודנוּת בקבוצה רחבה

מאוד של העם הזה. 

לא אוכל להרחיב עוד, אבל - נדמה לי שתבין אֶת כוונת דברַי. 

תודה רבה-רבה על תגובה רהוטה, עניינית, אודי יקר מאוד.

שלךָ, בתודה, 

רבקה

---

וימצא לו האדם פרות קדושות ואלילים חדשים, שאת עצמך אינך מאמינה בהם יותר.

אוהב את שירתך העמוקה-אדם 

.

זאת מחמאה גדולה לי!

תודה רבה-רבה!, אדם יקר, יקר.

שלךָ, 

רבקה

---