תל- אביב...*

אוהב לרגע, אתה כותב למטרופולין הענק הזה. עיר ללא הפסקה על כל אשר בה. קצת מתגעגע, ומוצא בה תמיד ניחוחות של אהבה. 

פועם בלבי בטירוף.ארטיקים וכיסאות נוח וחוף עם גלים וקולות של רוכלים והילד שהייתי. יאסו יאסו תל אביב

וזו העיר הלבנה כבר לא כמו שהיתה 

כה זרה 

איתך במילים בתחושות 

ערב מהנה 

אל חוף ימה של תל אביב התחברת יותר מכל. אמנם עתה רחוק אתה ממנה, אמנם עכשיו היא בסגר ובכל זאת-קסם מיוחד לה לעיר הזו.

תל-אביב, תל-אביב! אדם 

תל אביב אהובה נצחית  

אמנם השתנתה  

אך מיוחדת היא 

מאהבת, זונה  

שונה האחר  

אבל תמיד מזמינה    

ערב נעים יקר

.

אוייש. יצחק. כתוּב בצבע, בהיר, ואני לא יכולה לקרוא. 

ואני רוצה מאוד-מאוד לקרוא שיר שלךָ!

ההפסד כולו שלי, ברור לי. 

אנא ממךָ, 

בעתיד: 

רק בגופן/פונט רגיל ובצבע שחור, או כחוֹל כהה מאוד. 

תודה רבה מראש,

שלךָ, 

רבקה

---

תל אביב

כבר לא העיר אותה אהבת,

מטרופולין ענק

גוש בטון  שצץ לו

בחולות 

כבר קשה לראות

את המאבק בין החול לכחול

במיוחד כי  עכשיו יש סגר..

תודה יצחק היקר על השיר המקסים על תל- אביב שהיתה ואיננה

ותל- אביב של היום בתוך ימים של סגר.

שבוע טוב

שמוליק

זיכרונות מתל אביב מהעיר הלבנה

השיירות האלו עברו ברחוב ילדותי שם ליד הים.

הים היה כחול והחול זהוב, כיסאות נוח

ומוכר הארתיק עם הארגז הלבן על כתפו.

קיוסק בפינת השדרה היורדת לים...

הדברים נעלמו תל אביב היום 

תל אביב היום אינה העיר שלך

היא עיר זרה עם מגדלים המצלים את רחובותיה.

אבל יצחק ידידי, אם תרד ביום חורף לים

תעמוד עם גבך אל העיר - הים הוא אותו הים...

יפה כל כך הדרך בה תיארת את געגועיך לעיר הזו ומעט עצב השתחל פנימה 

על אף השינויים בעיר הגדולה,

עדין זוכר בה מראות ותשוקות מהעבר,

מתרגם בחיקה אהבה.

למרות ליבך בסגר,

עולים, צפים געגועים...

יפים שרתך והקדשתך לאודי

יישר כוח יצחק.

יום מבשר בטוב יקר.

גם אני בסגר תמידי לאחר שנימכרה דירתנו ברחוב דיזנגוף-פצע פעור

יום נעים איש יקר עם סגר או בלי

ממני מרים

יפה שוררת  על  האווירה בתל אביב-

 אז- שיירות גמלים- ציור במילים,

וגם  היום- בניינים גבוהים

 ואנו נתפלל ונייחל:

 שישובו הימים הטובים והשמחים. 

 שבת שלום ומבורך.