מחוייבות

אם פונדקאית  

יפה שירך 

ושאלותיך הם מענה להם?  

שבת טובה

בסיפורי מצרים אנו רואים שאלוהנו הכביד את ליבו של פרעה כדי שלא ישלח אותנו ואז יפליא בו את המכות..וגם כל המצרים נענשו קשה באותה הזדמנות...אז יש פה לקח...כל הרעש הזה נעשה בשבילנו...

האם אנו ראויים לו בהתנהגותנו פה בארץ? 

אם יש איזה ציווי עליון מוסרי (נקרא לו אלוהים, לצורך העניין),אזי...האם נחטוף ממנו על בגידה במחוייבות?

לדעתי  

והשאלות שלך מובנות בהחלט

מצוינת האנלוגיה שהבאת כאן ומכוונת אל ארץ הבחירה, שאינה מבחירה למעשה. ונראה כי אינך מרוצה מהיישום כאן, ותוהה האם אנו ראויים לעצמאות. לבסס מדינה משלנו. שיר מעורר תהיות ומחשבות עמוקות. 

בשנות השבעים ישבתי שנה בחוג לפילוסופיה של אונ. תל אביב... ראש החוג היה אז פרופ. גרשון ויילר,עם המקטרת...לא מצאתי את מבוקשי שם..להתפלסף בשיעורים,כי כולם היו טרודים מאוד ב"להספיק את החומר". ככה הייתי נכנס לשיעורים של שנה  ג ומחפש פילוסופיה חיה, אבל די לא מצאתי לי אתגר גם בתיאוריות הפילוסופיות של הפילוסופים שהוצגו שם,קאנט, ולייבניץ ופופר ועוד ועוד...

אלה היו הימים של דר. משה קרוי,ואיין ראנד שלו, ודן בן אמוץ,ואסא כשר...

ואז עזבתי הכל,ושבתי למשק החקלאי,ומאז התנהלו החיים בשני מישורים מקבילים,פרנסה מחקלאות ועיסוק בפילוסופיה,כשאני עדיין מחפש ספר מאתגר בשבילי....

ואז קרה לי משהו כזה...אמרתי לעצמי שאני מנסה להפריך פילוסופית את ספר התורה,חמישה חומשי בלבד, וככל שניסיתי,פילוסופית,כך תמיד הספר מצא איזה מוצא ו"גבר " עלי...

היום אני כבר מגובש בדעותי,ומחזיק בטענה הדו קישוטית,שספר התורה היה צריך להיות ספר פילוסופיה ולא ספר דת... ברור שאת הזהות התרבותית הישראלית של שבתות וחגים יש לשמר,אבל באופן מוסכם על כל אנשי הרוח בעם,לדוגמא...או איכשהוא אחרת...

הרבה אנשים חולקים עלי,כמו דר. קאופמן מאונ. חיפה לשעבר שטוען שגם מכיפה אדומה ניתן להפיק לקחים פילוסופיים כמו מסיפורי התורה,אבל אני בדעתי...יש משהו בסיפורים האלה,מבחינת כוח השפעתם שהוא לא מוסבר מדעית..איך זה שהם משפיעים על מליארדי אנשים על הכדור,יצרו את שלושת הדתות בכדור המערבי ועדיין כוחם אדיר...איך??? איך???

שבת טובה,וסליחה על הטרחנות...

אני  גם באה מהפילוסופיה וחיה אותה באופן יישומי בכל יום ויום. רואה, מתבוננת, מנתצת מוסכמות-מתוך המחשבה האישית שלי.

אני כמוך, מאמינה שסיפורי התורה מביאים לנו מסרים להתבוננות פנימית. ומטרת הדת להפוך אותנו לאנשים טובים יותר רק במובן האנושי-חברתי. חוקי מוסר סוציולוגיים ופרטיים. 

אם יש אלוהים, ובזה ניתן להטיל ספק, בוודאי לא משנה לו מה אתה אוכל בצלחת. חזיר או שרימפס. ואהבת לרעך כמוך-זה המסר העיקרי. 

אך בני האדם לקחו את הדת למחוזות הלא נכונים, וזה כולל את שלושת הדתות. במקום להתייחס לליבה, הם מתייחסים לכסות החיצונית. ולא בכדי-הדתות יצרו את מרבית המלחמות בעולם. 

ואתה שואל אם אנחנו ראויים

למחיר הכבד ששילמה מצרים

בעבור המשפט הידוע"שלח את עמי"?

שני אספקטים לדבר:

חומרי - היום אנחנו תומכים במצרים

באמצעות גז טבעי , שיפור החקלאות שם, תאום ביטוחני נגד הטרור. בסתר ליבם המצרים מודים לנו כל יום.

ערכי - הקמנו מדינה לתפארת , אבל כיום המצב נראה רע מאד , פלגנות , שינאת אחים, הפרד ומשול, אין ערבות הדדית, מנהיג נאשם בפלילים, משבר בריאותי , כלכלי וחברתי.

אולי הן תוספת לעשר המכות שהאל מנסה אותנו.

תודה צביקה היקר על השיר  המקסים שכתבת המעורר מחשבות רבות.

שבת שלום

שמוליק

עלי להודות...אני מאמין בציווי מוסרי עליון (נקרא לזה אלוהים פילוסופי) שגורם לך לפרוס פרוסה לרעב שתיתקל בו בדרך,או להציל צמא למוות עם מעט מים...לדוגמא....אז לפי  "דרישת" הציווי המוסרי הזה,אני שואל, אם נחלצנו מידי המצרים באופן כזה שהם נפגעו כה חזק,האם זה מחייב אותנו להיות ראויים בהתנהגותנו להצלה הזאת שכיסחה את  מצרים במין צורת ענישה שכזאת...

מנקודת מבט של התורה מצרים הוענשה באופן כזה כדי שהמכות יהדהדו בכל האזור...ובשביל מי זה נעשה? בשבילנו...

אז אם נתנהג כמו אלה שמידיהם חולצנו ושוחררנו...אז מה  תכלית כאן?

שבת טובה לך שמוליק היקר...וד"ש לנכדים...

אינני יודעת עד כמה הבנו את המסר, 

היום... אולי מבינים יותר. 

שירה פילוסיפית חזקה על כול המשתמע. 

שבת מבורכת בטוב. 

איפה  היתה המחוייבות להיות ראויים ל"מופע" עשר המכות האדיר שליווה את  השחרור מסבלות מצרים?

.

מודה ומתוודה: 

.

אני רחוקה מאוד-מאוד מזווית ראייתךָ, מעולמךָ, כנראה. 

.

אהבתי אֶת "מצרים אֵם פונדקאית": נשמע יפה, קל לאהוב אֶת

.

הדימוי. 

.

מעבר לכךְ,

.

ועל אף כל הָאֲמִירוֹת שרק עם-ישראל נותר אותו העם שהיה 

.

לפנֵי אלפיים שנה, 

.

ברור לי ש- לא כךְ: 

.

לא המצרים דהיום אותם מצרים, 

.

כפי שהיוונים והרומאים דהיום אינם אותם יוונים ורומנים שהיו

.

לפני אלפיים שנה, 

.

וכו' וכו',

.

ועם ישראל - על אף הכוח והכורח שהופעלו עליו - גם הוא עבר 

.

תהליכים, שינויים גֶּנֶטיים, וכיו"ב. 

.

מי יודע כמה "דם יהודי טהור" עובר בעורקֵי הדתיים הקיצוניים...

.

אִם בכלל. 

.

ואני, בעצם, יודעת היטב (אולַי גם אתה) שמעט מאוד נותר 

.

מהיהדוּת המקורית. 

.

היו חייבים-חייבים להתאים אותָהּ לצרכים האנושיים של היהודי

.

ע"מ שלא ימיר אֶת דתוֹ. 

.

היום מנסים בכוח להשליט תורה ומצווֹת לפי האורתודוקסיה, 

.

שהיא תלויית-בית/חצר-של-הגאון-התורן.

.

עצוב.

.

.

תודה רבה-רבה על העלאת שירךָ ודעותיךָ, צביקה. 

.

בברכה, 

.

רבקה

---

יש לי ,כמוך, ביקורת חריפה מאוד על היהדות הרבנית...

גם לפני 2000 שנה,כשרבי עקיבא הוציא אותנו למרד נגד רומא שהסתיים בשחיטה נוראה של מאות אלפי אנשינו בידי הרומאים,גם אז היא לא היתה "מקורית" וחביבה כל כך...

תודה רבקה יקרה...

.

חשבתי שהתגובה שלי הייתה ברורה וחד-משמעית. 

.

לא אוהבת שימוש בלתי-הוגן בדברַי. 

.

כנראה, בינינו לא יהיה דיאלוג. 

.

כל טוב לךָ. 

.

רבקה ירון

---

ונראה כי העם שלנו לא בשל עדיין לעצמאות, יפה הבאת את סיפור יציאת מצרים לתודעתנו, לחידוד המחשבה והמסר שלך 

ונולד עם

ו40, הלך במדבר

עדי מתי מדבר אחרונים

ויקום עם

תודה לתובנות היציאה מעבדות לחרות

ובהזדמנות זו אחזור שוב על התרשמותי משיריך...ובכן, הם גאוניים...

בחירת המילים  שלך לתיאור מעבירה את החווייה באופן מפליא...

אתה כנראה צנוע מאוד  ...