אני והעץ

מיבאים בלי סוף תפוחים מחו"ל, ומחסלים את הענף הזה...

 

גם לי היה עץ אותו אהבתי בילדותי ושיר עליו כתבתי

אז במקום תגובה בנאלית אני מקדיש לך את השיר שהעלתי בזמנו כאן לאתר:

עֵץ הַתּוּתִים שֶׁלִּי /ש.כהן

בְּיַלְדוּתִי אֲנִי זוֹכֵר

גַּדָּל עֵץ תּוּתִים בַּחַצֵּר.

וְכָל שָׁנָה חִכִּינוּ,

וְלֶאֱכֹל רָצִינוּ

אֶת הַתּוּתִים שֶׁגָּדְלוּ,

עַל הָעֵץ שֶׁבַּחַצֵּר.

וּבְרֶגַע שֶׁל בְּדִידוּת,

עוֹלִים בִּי זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת,

וְעַל הָעֵץ אֲנִי חוֹשֵׁב,

רַק הוּא הָיָה יוֹדֵעַ,

רַק הוּא תָּמִיד הִרְגִּישׁ,

אִם שָׂמֵחַ אוֹ עָצוּב אֲנִי,

אוֹ כָּל כָּךְ רָגִישׁ.

כְּשֶׁאוֹתוֹ בִּקַּרְתִּי,

אִתּוֹ תָּמִיד דִּבַּרְתִּי.

אָז אוֹתוֹ שָׁאַלְתִּי

לָמָּה הוּא  מַחֲרִישׁ.

וּבְעוֹנַת הַתּוּתִים,

אָכַלְתִּי מְלוֹא הַחֹפֶן,

וּבְיָדַיִם אֲדֻמּוֹת,

חִבַּקְתִּי אֶת הָעֵץ.

וּמְאֻשָּׁר מִמֶּנִּי לֹא הָיָה,

כִּי הָעֵץ הָיָה לִי לַיּוֹעֵץ.

זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת

תָּמִיד גְּדֵלִים עַל הָעֵצִים,

וְיֵשׁ עֵצִים גְּבוֹהִים

אוֹ נְמוּכִים,

צָרִים אוֹ רְחָבִים,

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁפֵּרוֹת נוֹתְנִים,

וְיֵשׁ עֵצִים שֶׁל תּוּתִים.

נהניתי לקרוא את שירך צביקה , לכל אחד יש את האחת שלו ואת העץ שלו.

יום טוב 

שמוליק

חיים בו 

עולם שלם 

סוכך ללב ולגוף 

כמושבניקית שבחצרה עשרות עצים 

פרוזאק לנשמה

עץ השדה ואתה למד ממנו על החיים. בדרך אנלוגית חכמה ביותר העברת את פילוסופית חייך. נפלא! 

אוטוטו...אנחנו בפתחו של חג האילנות.

חגיגה לצמח, לפרח ועץ השדה...

לעניות דעתי כולנו חוינו חוויות כאלה ואחרות

החגות סביב לעץ.

אין מבילתו.

חש בחיק ענפיו

ארבע רוחות שמיים ועונות שנה,

נותן פריו וסוכך,

זוגות בצילו ישבו

בצל זיכרונות.

התמוגגתי !

מברכת לערב נעים צביקה.