החלק שאין בו שם / לבמת הדיון של נורית ליברמן.

ואז את צונחת אל קרקעית תהומות, מחפשת את השלווה. ורק האמונה מחברת בך את החלקים החסרים המבקשים למלא את החלל שבפנים.

.

ביהדוּת ה-שֵׁם הוא דּוּּ-משמעי: 

.

שֵׁם בתור "קוראים לי (רבקה, עליזה, יצחק...) ", 

.

וְ-שֵׁם בתור הַ-שֵׁם, הָאֵל. 

.

לקריאתי, אותו "בָּדָד" ממלא אֶת שנֵי התפקידים. 

.

.

אהבתי מאוד אֶת העלאת הנושא בשירךְ. 

.

.

תודה רבה-רבה!, עליזה יקרה, יקרה. 

.

חיבוק, אהבה, 

.

שלךְ, 

.

רבקה

---

צונחת על קרקעית תהומות 

לכודה 

ואני כאן מתהוננת במילות מפתח אלו 

מחבקת אותך חזק נפלא הכתוב 

זה החלק של הבדידות 

של שתיקה 

עיתים טובה היא 

עיתים מעיקה 

יש בו רוגע 

יש בו אופל 

אבל הוא שלנו  

אחר הצהריים טובים יקרה

את צונחת עמוק אל תוך התהומות

אל הבדידות

שם השתיקה,

את מחפשת את הקולות שבתוך השתיקה.

יש שתיקות טובות עוטפות

וישנן שתיקות רועמות.

את מוצאת את השלווה בתוך הבדד שלך,

היא בתוך האמונה 

את מתחברת אל אלוהי השתיקות.

נשאבת רוחי אל

אלוהי השתיקות,

החלק, שאין בו

שם.

החלק שאין בו שם, אבל אמונתך נמצאת שם וזה מה שמחזיק אותך שם בקרקעית התהומות. 

חזק, עליזה יקרה  

עליזה
גם אם זוחל הבדד
ואת צונחת אל ים השתיקה

תריסי אישונייך מוגפים

ואז..החלק שאין בו שם

נוגע ויפה כל כך - 

ערב מחבק

"בדד אלך , גם תפילה אין לי

בדד בלי עתיד , בלי תקווה 

בלי חלום" (זוהר ארגוב)

והבדידות שעולה מהשיר

מלטפת שקט , מסתגרת

אי שם בקרקעית התהומות

הנשמה נושמת לכודה

בתחושת הבדידות.

מקסים עליזה יקרה השיר המתאר את הבדידות

בלי  תפילה , בלי אל , בלי חלום.

יום טוב 

שמוליק

כמה קר

מצמרר

תחושתי מאוד ונוגע

חזר וקולע - את מרגישה את הבדידות, תחושה של קור, צוללת אל השתיקה, למקום שהבורא לא נמצא בו, לכודה אך בה בעת מרגישה את השלווה. תודה רבה לך עליזה היקרה על שירך. בוקר טוב ומאיר.

וכמה היית רוצה להרחיקו ממך ודי!