אצבעותיו כושלות

מיוסר דרוך רק שלא ייסטה לתהום 

כאבתי את המקום כאן נותרתי ללא מילים 

התחלה ללא תקווה וסוף ...

מי ידע לאן 

תודה 

הניתוח נכשל,

והוא מיוסר

ממות העובר

ועל פניו מבט מהורהר.

למציאות חייב 

הוא עכשיו לחזור

כדי למנוע עוד אסון

כשהוא בדרך לביתו

נוהג..

תודה  צבי היקר ,  במכחול מילותך  ציירת לנו ציור עם המון חומר למחשבה.

יום טוב 

שמוליק

.

לתהום כרויה - כמו עונש על אי-הצלחתו. 

.

.

השיר/הטקסט לא מגלה אפילו טפח ממה שמאחורֵי הסיפור. 

.

כישלון כלשהו - בוודאי. 

.

אבל לא דַּי בו להבין. 

.

וזה בסדר גמור.

.

.

תודה רבה-רבה!, צביקה יקר, יקר. 

.

שלךָ, 

.

רבקה

---

ראי תגובת שמואל+ אלה

זה קשה מאוד. כאב גדול מלווה לזה. אך כאבו של הרופא גם הוא מצוי שם בדרך אחרת. יפה כתבת זאת וברגש עצום. נגעת וריגשת! 

נבכי ליבו של רופא  

מפח הנפש והכאב

לא פשוטה היא דרכו של הרופא כל מקרה מצער וטרגי שכזה הוא עבורו-כשלון! 

לא תמיד אנו מעריכים נכונה

תרומת הרופאים

ולמרבה הצער, כאבם