הָאִשָּׁה בְּכָחֹל

הָאִשָּׁה בְּכָחֹל

יֵשׁ בָּהּ הָמוֹן רָצוֹן לָתֵת,

לְעַנֵּג לְהִתְעַנֵּג,

אֵין מִי שֶׁלּוֹקֵחַ

כִּי בּוֹשָׁה לְגַלּוֹת

שֶׁרוֹצָה לְהִלָּקַח

סְעָרָה גּוֹעֶשֶׁת בְּתוֹכָהּ

וְאֵינָהּ נִרְגַּעַת!

בִּמְקוֹם לֶאֱזֹר אֹמֶץ

לַחֲשֹׂף מַה שֶּׁהִיא כְּמֵהָה לוֹ

בְּכָל עָצְמַת רִגְשׁוֹתֶיהָ

וּדְרִישׁוֹת גּוּפָהּ -

עֲסוּקָה בְּלִשְׁלֹט עַל עַצְמָהּ.

בִּמְקוֹם לִדְהֹר בַּכְּבִישׁ הַמָּהִיר

מַצִּיבָה לְעַצְמָהּ תַּמְרוּרִי "עֲצֹר"

אוֹ "הַכְּבִישׁ סָגוּר בִּשְׁבִילֵךְ!"

מוּגַת לֵב הִיא שֶׁמְּכַלָּה כֹּחָהּ

בְּהַצָּבַת מַעֲצוֹרִים לְחַיֶּיהָ

לְחַיִּים שֶלִּכְמוֹתָם הִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת

בַּחֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ

וּבַחֲלוֹמוֹת הַלַּיְלָה הַפִּרָאִיִּים

אָז הִיא דַּחְפּוֹר

הַמַּפִּיל אֶת כָּל הַתַּמְרוּרִים הָאוֹסְרִים

מַגְשִׁימָה בְּעֹנֶג אֶת אֲשֶׁר מְבַקְּשִׁים

נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ.

אוֹיָה! בַּמְּצִיאוּת -

מְשַׁחְרֶרֶת דֶּרֶךְ הַשִּׁירִים

יוֹדַעַת שֶׁמֻּקְצָב לָהּ פֶּרֶק זְמַן

עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ.

כָּל רֶגַע חוֹלֵף הִנּוֹ בִּזְבּוּז

וְלֹא הִיא זוֹ שֶׁקּוֹבַעַת אֶת הַזְּמַן

בּוֹרֵא עוֹלָם קָבַע זֹאת עֲבוּרָהּ

וּמַשְׁאִיר לָהּ אֶת הַזְּכוּת

לְמַלֵּא בְּתֹכֶן אֶת הַזְּמַן שֶׁעוֹד מֻקְצָב

אַךְ הִיא בִּמְקוֹם לְנַצְּלוֹ -

שֶׁיּוֹדַעַת רַק לִכְתֹב אוֹתִיּוֹת וּמִלִּים

לֹא תָּמִיד אוֹזֶרֶת אֹמֶץ

אֵיךְ לְמַלֵּא וּלְתַבֵּל אֶת הַחַיִּים

אַף שֶׁ9Bְּמֵהָה לְהַרְגִּישׁ

לְהֵעָנוֹת לְגוּפָהּ הַזּוֹעֵק עַל קִפּוּחוֹ

מִתְחַנֶּנֶת שֶׁיִּקְרֶה הַפֶּלֶא:

יֵלְכוּ לִישׁוֹן

הָרֹאשׁ, הַמֹּחַ, הַמּוּסָר,הַמַּצְפּוּן

עַד שֶׁתִּקְרָא לָהֶם לָשׁוּב.

וְאָז הַלֵּב יַעֲלֶה עַל גְּדוֹתָיו

יֵעָנֶה לְכָל מַה שֶּׁהִיא נִזְקֶקֶת לוֹ

כָּל כָּךְ

כָּל כָּךְ זְקוּקָה.

~

ידוע שכולנו עצורים במציאות שנקראת החיים,

ורובנו עולים על גדותינו ומרגישים את הפספוס והתיסכול.

לא תמיד יש לנו את הנוסחה לנצח מצב זה

חוץ מאשר לכתוב - הכתיבה מאפשרת פריקה זמנית..ולא יותר...

גם אם היא סגורה בתוך עצמה היא רוצה לפרוץ מתוך החומה שמקיפה אותה

לא להשמע לאותם תמרורי עצור, להשתחרר לגלות את שבתוכה

כמה כייף שיש את הדרך - כתיבת שירים

השירים משחררים את כל המעצורים

השירים מוצאים לחופשי.

כמה כייף לשפוך את הלב על הנייר ולפזר ליקום ו..לנשום 
הציור של כוכבה סרנגה - בעבר חשבתי לקרוא לאחד מספריי

"האישה בכחול" עם הציור הזה - בסוף לא יצא  
~