לשאוף

תנועתם של החיים 

מסוכנת זו הנהיגה 

ערב טוב 

.

קינה מחלחלת לעומק. 

.

.

תודה רבה-אבה, צביקה יקר מאוד.

.

רבקה

---

הזכיר לי את הספר הנהדר: זן ואמנות הרכיבה על האופנוע. ואתם יחד משוחררים בכבישי האספלט, וזכרון ניטע בך המתעורר עם ריח הבנזין ויצר ההרפתקנות שהיה בך לרגע, אך בחרת לא ללכת אתו עד הסוף. 

יש השואפים להגיע לגדולות

והופכים לטייסים

הטסים במרחבי התכלת

ועם השמש והכוכבים

הם נפגשים..

ויש שעל הקרקע נשארים

בלי שאיפות וחלומות

ורק לעצמו הוא האזין

וכל שנותר - לשאוף אדי בנזין..

תודה צבי היקר על השיר עם תובנות רבות על שאיפות וחלומות ועל האומץ להגשים אותם.

יום טוב 

שמוליק

שעפים רחוק 

יש הנטועים באדמתם 

אם הלב מלא 

אזי יש מימוש 

יום מבורך בטוב

הוא חברך מרקיע עד לשחקים ועל האופנוע, אתה פחות וזה בסדר גמור. כל אחד ואישיותו עדיין ריח הבנזין כמו אז על האופנוע-מצית בך זכרון נעים 

ריח הבבזין המעלה בך זכרונות וכמה כמהים אנו לאותם זכרונות

יפה שירך איש יקר

ממני מרים

סרטי מצ'יסטה וספרי ביל קרטר ופטריק קים,

איפה הם הימים הללו שלא ישובו עוד.

תקופה בחיים שהותירה חותמה.

ערב נעים לך ידידי היקר.