כיכר אפורה

צִיּוּר נִפְלָא צִיַּרְתָּ אוּדִי 

בְּמִכְחוֹל מִילוֹתֵךָ

אֶת הַמָּקוֹם , אֶת הָאִשָּׁה

אֶת הַכֶּלֶב שֶׁאִתָּהּ

אֶת הָעִיר בְּאָפֹר

וְאֶת הָאַהֲבָה 

שֶׁל שְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים..

נהדר השיר אודי , אהבתי מאד וצרפתי שוב את התמונה שצילמת לתגובה.

שבוע טוב

שמוליק

אתה חש כי נולדת בזמן הלא נכון. בשנות השלושים היית רוצה להיות ילד. לחוש את האווירה של תל אביב הקטנה. כרגע אתה מתבונן בכיכר האפורה וחש בדיוק את התחושות שיכולת להרגיש אז.

יפהפה השיר הזה.

בתצלום-האם זה ליד בית ביאליק בתל אביב? 

בודאי.... ומעשה שהיה כך היה.

רכבתי עם חברי היקר, ישראל, ובחזרה חשקה נפשי בבורקאס , קפה וקרואסון - תפארת הדיאטה- אצל אבולעפיה באלנבי.

ונפנה לשם, ולהוותנו השתלט הומלס חביב על הספסל שממול.

ואשר על כן נטינו את אופנינו באותה כיכר קסומה,ליד אותה נאווה עם הפינצ'ר המתוק- ודקות רבות התקשינו להינתק הימנה....

ואז נולד השיר. ותודה על המחמאות לגלי ושמוליק!

רק ליידע אותך שמחר כנראה כבר נקבל מחימי ומבית הדפוס את עיצוב הכריכה ואת הספר לבדיקה.

אני כבר מתרגשת! 

ניכר כמה אתה אוהב את תל אביב, וחש את האווירה של פעם. נהדר! 

הקסומים שיש בעיר הזו 

המצטיירת רק כעיר הבילויים 

פינות קסם עם אמירה וסיפורי חיים. 

נהדר 

כה נהנתי

כמה היית רוצה לחיות אז, ולחוש את אותה כיכר אפורה.

לימים מאירים-אדם 

מחבקת את הילד הזה 

שבוע נפלא 

.

קראתי אֶת השיר, ראיתי אֶת התצלום, 

.

נהניתי מאוד-מאוד משניהם, גם מרצונךָ להיות יֶלֶד בתל אביב

.

של שנוֹת השלושים (לא בגלל המנדט אלא בגלל הבראשתיוּת), 

.

ו- 

.

נזכרתִּי בחוּלְיָה, שעבדה אצלנו והייתה לבת-בית. (קורדובה, 

.

ארגנטינה.) 

.

חוּלְיָה הייתה קָתוֹלִית, ואצל הקתולים הייתה (אולַי ישנה) 

.

אמרה: 

.

"אֵין שַׁבָּת בְּלִי שֶׁמֶשׁ". 

.

ו- זֶה תָּפַשׂ, זֶה היה נכון: לא זוכרת שַׁבָּת כלשהי בלי שֶׁמֶשׁ. 

.

:))

.

.

תודה רבה-רבה על שיר טוב ועל צילום בהיר,

.

וגם על הזיכרונות שעוררתָּ אצלי, אודי יקר. 

.

שלךָ, 

.

רבקה

---

אולי היה משהו בכיכר מיוחד שסיפרו לך או שקראת בשנות ה-30 ואתה חולם להיות ילד ... תודה רבה לך אודי היקר על השיתוף בהשראה שלך. המשך יום טוב.