לב שכול

זו העת לצבור חדשים .

יום מבורך בטוב יקר

.

ההכנה וההִתְכַּוְּנוּת הטקסית מְרַכְּכוֹת אֶת מהלךְ האירועים - 

.

לקראת אירוע מכמיר לב, כמעט מצמרר. 

.

יש מן האדישוּת, כמוֹ: "זֶה הָרֶגַע/הַצַּעַד הַבָּא". 

.

קשה מאוד לקריאה, קשה עוד יותר לעיכול, 

.

כי כתוב יותר מדַי טוב. 

.

כדי לקרוא שיר כַּזֶּה לא רצוי להכיר אֶת המשורר. 

.

.

תודה רבה-רבה-רבה, יקי יקר לי מאוד, אהוב מאוד. 

.

שלךָ תמיד, אִתְּךָ תמיד, 

.

רבקה

---

את זיכרונות הכאב והחולי

אתה מלווה בדרכם האחרונה

ורק מתוך כבוד

אומר עליהם קדיש

ושישארו שם מתחת למצבה..

אתה נפרד מזיכרונות עבר שהסבו לך רק 

כאב ודמעות. פקח עיניך, הבט סביב , חבק את הזיכרונות החדשים של שמחה , אושר ותקווה.

חיבוק ממני יקיר היקר על שיר כואב הכתוב בצורה מעוררת הערכה.

יום טוב

שמוליק

חזק, קולע, זועק - אתה מבקש להיפטר מזיכרונות האהבה ששכלת בחייך כדי למצוא נחמה ואתה מבקש לומר עליהן את הקדיש מתחת למצבה שלהן. תודה רבה לך יקי היקר.

בדידותך 

כאב המעפיל 

ספוג פצעי דמעות 

להתפרק כאן 

גם ככה עובר עלי ערב אומלל 

חיבוק אהוב 

יקיר יקר מאוד.

*************

קלף אותם מלבך, עד

האחרון שבהם, 

הגיע העת להתחדש

בזכרונות.

חזק ונוגע...!!!

המשך ערב נעים..

והקדיש....

אֶת הַ"קַּדִּישׁ"

אֲמַלֵּל כְּבָר

מִתַּחַת לְחֻפַּת

הַמַּצֵּבָה. 

מתוך קירות לבך המדממים

אתה מקלף זכרונות של אהבות מתות

אתה טומן אותן בקבר

אומר קדיש

אבל הלב -

עדיין מדמם

עדיין כואב.

מכאיבות מילות השיר

אין נחמה לשכול.

הלב ששכל. מחר מסע הלוויה. זכרונות שכאלה אולי מוטב לקבור כליל.