עת האביב הגיעה

עֵת הָאָבִיב הגִּיעה

וְשַׂמְת לֵב בְּדַקּוּת מָה פִּיךְ - סח

וּבִקַּשְׁתְּ לְדייק אֶת מִלּוֹתַיִךְ

לְתרגל הוֹקרת תודה

לְבַקֵּשׁ מִמִּלּוֹתַיִךְ שֶׁיְּיַצְּגוּ אוֹתָךְ בּשירה

בְּעוֹלָמֵךְ הֶחָדָשׁ והמתמשך.

וְהִמשכת לְמַיֵּן, לְמָּרֵק עִם אקונומיקה לְשַׁפְשֵׁף

הרְגֶלִים שֶׁל עַבְדוּת , ופיזור

וּבִקַּשְׁתּ עֲבוּר חֵרוּתך הַחֲדָשָׁה

אֲוִיר נָקִי, מִלִּים טוֹבוֹת,

בַּיִת חָדָשׁ להתמיד ולבְנוֹת.

וישבת מחוברת וקשובה ,

והגדר היתה סגורה

אותה גדר שהיתה פתוחה לכל עובר אורח שביקש התייחסות ונתת מיד,

וְהפעם חידשת בתודעתך:

"הקשבה כנה לרצון שלי לתת",

וְליבך הִצְטָרֵף לָרִיקּוּד , כשבחרת בך.

כשהתייחסת אלייך.

והרחת רֵיח הדרים מתפשט ברחובות וראית עצים מבשרים על פְּרִיחָה צִבְעוֹנִית

ושמחת כי עֵת הַשֶּׁמֶשׁ הִגִּיעָה לְבשר טובות

והרגשת איך לִבֵּךְ מִשְׁתַּיֵּךְ לַחֲגִיגַה אביבית

וְעברת מפרח לפרח

נתת, והעברת צוף מתקתק של חכמת לב

נוכחת , בְּשֵׁלָה, וְנִרְגֶּשֶׁת לִקְרַאת

כָּל הַחיים הטובים הממלאים אֶת בֵּיתֵךְ

וִיפַתְּחוּ הַמַּיִם לִשְׁנַיִם

כְּשֶׁתַּעברי באור

וְיִסְגְּרוּ עַל כל רודפייך

כְּשֶׁתַּבִּיטִי לְאָחוֹר.

חַג חֵרוּת שָׂמֵחַ לָךְ אהובה

עת הַזָּמִיר שאת לִפצוח בְּשִׁירָה

לשמח בחלקך , להגיד תודה ,

באָרֶץ הַמֻּבְטַחַת שֶׁאַתְּ

מוּגֶנֶת נינוחה

ובעיקר בטוחה .

                                                                                                                       עזרה בכתיבה עדי אלבחר -מתלמידותיה של ימימה