כְּלוּב הַחַיִּים

מַמְשִׁיכָה הִיא לָשֶׁבֶת

בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים

הִיא שֶׁלֹּא יָדְעָה אַהֲבוֹת אֲחֵרוֹת

 עֲדַיִן מְלֵאָה חַיִּים וְתִקְוָה..

מחפשת את הדרך 

לפרוץ מתוך כלוב  חייה,

ולדעת שיש גם חיים אחרים,

ויש גם אהבות אחרות,

אך היא ממשיכה לשבת

בתוך כלוב החיים

שם בצידי הדרכים..

מקסים אביה יקרה השיר שכתבת עם המון חומר למחשבה על המאוויים הניסתרים של האדם שלא תמיד ניתנים למימוש.. והתמונה ממש ממחישה זאת.

מועדים לשמחה

שמוליק

את זאת ביקשה לעצמה בתוך כאב עצום של בדידות תהומית, כך לבדה...

בדידותה זועקת כאן דרך המילים, וכמה זקוקה היא לאהבה שתספוג את כאביה כולם. שיר מרגש כל כך. 

אך זעקתה היא עזה כל כך, ורק האהבה תוכל לרכך את כאבה זה.

ליד מלטפת-אדם 

.

הצילום מהמם, מסביר אֶת מצבהּ הפיזי והנפשי באופן מוחשי 

.

ביותר. 

.

לא לשווא אומרים ש"צילום אחד שווה יותר מאלף מילים". 

.

השיר מעורר חרדה - תלוּת מוחלטת במה שקורה "בחוץ" 

.

ובמי שיבוא ויציל אותהּ.  

.

ויש נשים כמוה, שלא מסוגלוֹת לצאת לעולם על דעת עצמן. 

.

(יש גם גברים כאלה, נכון - אבל כאן יש אישה.) 

.

שיר מטריד. צילום מטריד.

.

המשפט, "משפט המחץ" בסלנג, אמיתי ומחריד אף הוא: 

.

לא חסרים אנשים שאינם מסוגלים להתבטא. מילותיהם 

.

אכן כלואוֹת. 

.

.

תודה רבה-רבה על הנושא שהעליתְ, אביה יקרה מאוד. 

.

שלךְ, 

.

רבקה

---

וכך את מציירת אותך קוים קוים

לוקחת את אותי למחוזותי שלי 

תודה אהובה 

גם התמונה 

מדהים 

יפהפה 

יום קסום יקרה

ביקשה להיאסף אל חיקו..שיר חזק ומרגש

שיר מרגש וכואב, כך גם התמונה.

אהבתי. תודה לך.