ביום ההוא

.

מקסים, איך מתעוררת התאווה ההדדית. 

.

מקסים, אובדן העשתונות והסומק בנפשהּ. 

.

ומקסימה הרגישוּת בביטוי ההתרחשוּת. 

.

אהבתי מאוד, מאוד.  מ א ו ד . 

.

.

תודה רבה-רבה, עליזה יקרה לי מאוד, 

.

אני שמחה מאוד עם שובךְ. 

.

חיבוק, אהבה, 

.

שלךְ תמיד, 

.

רבקה

---

ביום שאחזה בו האש, היא איבדה את עשתונותיה, התערטלה מולו, נכנעה לגופה ונותרה סמוקה. תודה רבה לך עליזה היקרה על שירך, מוזמנת לקרוא את שירי מיום חמישי קולחים על החרוזים. חג שמח ומבשר לך ולכל בני משפחתך היקרים.

בשעה שהסירה מחיצות, 

עת השליכה מעליה

שמיכת מוסר,

גלים חמימים זרמו

במורד גווה.

כן, לא אחת אנו זקוקים להניח את המוסר בצד ולהתמסר למעשה האהבה.. 

חזק ונפלא עליזה יקרה  

כל כך אהבתי. העלה בי זכרונות מימים טרופים של פעם. אותן התחושות. אותן הרצונות. הטירוף בעצם.

רזים, כאב עצום ליוו את חייה. וביום בו הכירה אותו הכל התהפך, עד כי גבר עליה יצרה. ואין היא מכירה עצמה בדמותה החדשה. 

אהבה בוערת בעצמותיו

מאפילה על הכאב

ומשליכה את המוסר

למשחק של אהבה ותאווה

עד כי אבדו עשתונותיה.

תודה עליזה יקרה על שיר אהבה הכורך יחד כאב ותאווה ואובדן עשתונות.

חג שמח

שמוליק

הכאב לפת את גרונה, אך האהבה הפיגה את הכאב הגדול שבה, ליבתה בה את התשוקה כאש בוערת 

עונג צרוף  

יפהפה בתשוקתו, כמיהתו 

תבורכי בשבוע מואר אהובה

כשעשת זאת הייתה מוכנה לקבל 

את סערת היצרים

היא פתחה את הסגר בנפשה 

והייתה מוכנה לקבל אותו 

גופה הפשיר וגלים חמים זרמו בה.

ביום ההוא

**********

ביום ההוא , כאבה

את כאבה, נכנעה לגופה.

הסירה  עכבותיה ,השילה שמיכת מוסר,

התערטלה למולו.

ביום ההוא... בערה בם אש התשוקה,

אבדו עשתונותיהם..

גלים חמימים  זרמו  במורד גווה..

מותירה נפשה סמוקה.

איזה שיר מדהים...!!! ..אהובה שלי,

עונג לקריאה בהנאה צרופה.

המשך ערב נעים ..

בעלך האוהב.

שמאי.

יישר כוח על כתיבתך האיכותית-המרגשת-

 הזורעת כאב בקרב הקוראים

 וזאת גם באמצעות דמווים עוצמתיים.

 יהי רצון ועם ישראל לא ידע עוד כאב בכלל ובפרט.

ונזכה

 לימים טובים במהרה.

תבורכי את וכל יקרייך

 בברכות וישועות עד בלי די.

 באהבה קבה

 ושבת שלום ומבורך.

אהובה.