והוא חשב...

.

מצמרר. 

.

וכתוב בעדינוּת,

.

ובתקווה,

.

ובחרדה אינסופית. 

.

ומכה חזק. מאוד.

.

.

תודה רבה-רבה-רבה!, יקי יקר ואהוב.  

.

שלךָ תמיד, 

.

רבקה

---

צורבת כתיבתך באמיתותה 

ממש ראיתי את התמונה מול עיני, האספלט הזה והיא...

הוא, והיא. הבן ואמו מוצגים כאן עם הלא ייאמן הזה. הוא לא חשב...

ומי חשב שכך יהיה? 

המחזה הנורא 

שנגלה לעיניו

עת אימו מוטלת לרגליו

כשאת נשמתה רצחו

והוא חשב אולי..

מצמרר ונוגע בנימי הנפש  השיר , אי אפשר להבין כיצד הדבר התאפשר, כיצד עם שלם הפך למפלצות אדם.

חיבוק ממני

שמוליק

כתבת מצמרר 

נוגע , בועט 

יפהפה יקר

תודה על הרגש המובע במילים האלה. לא היינו שם אך הסיפורים כבדים מנשוא

כך הוא חשב כשאמו הובלה אל מותה

אבל חמלה לא הייתה שם

והאספלט השחור קיבל את אודם דמה

ואת יהדותה...

תיאור מצמרר.

כואב, מצמרר ונוגע בנימים הדקים,

יקיר יקר מאוד..!!!

שנדע ימים טובים מאלה..

המשך ערב נעים איש יקר..