יושב על האבן ....

                 יוֹשֵׁב לְיַד הָאֶבֶן / נסים  פרנקו

בּוֹקְעִים הַקּוֹלוֹת הַמוּכָּרִים

אֲשֶׁר אֵי-אָז נָדַמּוּ

נוֹשְׂאִים מֶרִי, קְשִׁיחוּת, אָבְדָן

עַזּוּת כַעַס לְחִימָה, וּכְמִיהָה

לוֹחֲשִׁים טֶרֶם עֵת, לוֹחֲשִׁים

"רָצִינוּ -וְלֹא -נִתַּן".

זְמַנֵּנוּ הִתְקַצֵּר. בְּאֵין מוֹשִׁיעַ.

כוֹחֵנוּ דָּמַם, וְהֶחְרִישׁ עוֹלָם.

עוֹלִים קוֹלוֹת נוֹגְסִים בָּאֶבֶן.

קֶרֶן חַמָּה הֵפִיצָה חוּמָּה.

וַאֲנִי יוֹשֵׁב, לוֹעֵס לָשׁוֹן, וְזוֹכֵר

לוּ הָיָה, כַמָּה הָיָה, וְאִם...

נְשָׁמָה נוֹדֶדָהּ עִם כוּלָּן כַּאֲלֻמָּה

עֲקוּדָּה אִילֶּמֶת וְקַיֶּמֶת

בֵּין הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, בֵּין

הַנָּעִים וְהַמַּטִּים, אוֹחֲזִים

בְּמוֹט הַזִּיכָּרוֹן שֶׁהוּכְתַם

בַּדָּם שֶׁיָּבַשׁ...

זִיכָּרוֹן לֹא יִּמַחֶה!

אֲבוּקָה לֹא תִּכְבֶּה!

הַלֵּב עוֹד יְבָכֶּה.

הַגְּבוּרָה הִנָּה בְּהֶמְשֵׁךְ הַקִּיּוּם!