בדרכך העצובה

חודר לנשמתה, גורם לה להזיל דמעה, ולך אחריה.  אפילו הפרחים נובלים עתה. 

היא אוהבת את השירים הנוגים האלה, המעבירים בה עצב כה רב ורגש עצום 

ממשיך לחיות,

ממשיך לשמוע

את השירים העצובים,

ולקצץ את הפרחים שנובלים..

מקסים השיר צבי היקר , החיים ממשיכים

ואת  המנגינה הזאת לא מפסיקים.

שבת שלום

שמוליק .

נ.ב - אשמח אם תקרא את הסיפור שכתבתי  אתמול במדור סיפורים.

עולה סיפורה של מרי 

על ידי ג'ואן 

ואתה שהתחברת לסיפורה 

לרגע חי בנרטיב שלה 

וחוזר לשגרתך 

שבת טובה יקר

היא אוהבת את העצב בשיגרת חייה, 

העצב מרומם את רוחה..

תודה רבה צבי ידידי יקר..על שירתך.

המשך יום שכולו טוב.

ממני שמאי

נוגע במסע זיכרון שכזה 

מקסים

.

פורחים שבעה - ויושבים שִׁבְעָה. 

.

שְׁתֵּי השורות האחרונות נפלאוֹת. 

.

.

אהבתי מאוד, מאוד. 

.

מדַבר אלַי מאוד, מאוד. 

.

.

תודה רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

.

שלךָ, 

.

רבקה

---