מה משורר גופך

לַשִּׁיר זֶה כְּמוֹ

לִהְיוֹת יַרְדֵּן

וְאַתְּ כְּמוֹ הַנָּהָר

לוֹ  הַטֹּהַר וְחֵן

זוֹרֶמֶת אַתְּ

וּמִיֵּמֵךְ קוֹצְפִים

מִדָּן וְעַד כִּנֶּרֶת, 

וְהַנָּהָר אֶת אַהֲבָתוֹ שׁוֹלֵחַ

עֵת מַבָּטוֹ  אֶל יָם הַמֶּלַח,

וְגוּפְךָ  שִׁירָה אוֹמֵר

בֵּין אֶרֶץ לַשָּׁמַיִם

בֵּין שְׁקִיעָה לַזְּרִיחָה,

וּבֵין הַחוֹל וְהַמַּיִם...

מקסים שירך אודי היקר , מיד עורר אצלי השראה ושיר תגובה  אני מקדיש לך.

יום טוב

שמוליק

פשוט נפלא ותודה מעומק הלב על המחווה ועל המחמאה!

לפעמים המילים שלך נוגעות ומרגשות כשאהבה מרחפת מעליהן בחדווה שכזו. 

תוהים יחד עמך  

יום מבורך יקר

זה הניצחון הטוב

כה רומנטי השיר הזה, כמו השקיעה בין הערביים 

.

"אֵיךְ אַתְּ נִרְאֵית?" 

.

משוֹרר-דוֹבר מדמיין אוֹתָהּ, פורט אֶת מראהָ, אֶת חשקיהָ, 

.

אֶת תנועותיהָ - הכול אודותיהָ, 

.

העולם, תגובותיו - 

.

ו- סוף. 

.

סוף להזיותיו, או סוף, כי "לפעמים - / השמיים נופלים."

.

.

אהבתי להלך בין הדימויים והרגשוֹת. 

.

תודה רבה-רבה, אודי יקר מאוד.

.

בהערכה רבה, 

.

רבקה

---

מקווה שאתה גם אומר את זה וורבלית לאישה שלך המדהימה :)**** 

ויופיה במחשבתך 

כה זוכר אותה 

נפלא הכתוב וכמובן אתה 

משוררת את גופה לדעת..

יפיפה השיר...!!! 

כמו שרק אתה יודע

ללהטט במילים.

המשך ערב נעים..