נקשב ללבם של גננים

.

מה לעשות - 

.

אני קוראת קצת מִ/אֶת השושנה של הנסיך הקטן - 

.

בעברית עדינה מאוד, מאוד, 

.

ובזמנים נדירים בשימושם, כפי שהשונה עצמה נדירה. 

.

(נא לא לכעוס עלַי ולא להיעלב ממני, טוב..?) 

.

כך או אחרת, 

.

שירךָ מדַבר אלַי, נגע בי, אהבתי אותו. 

.

.

תודה רבה-רבה, אודי יקר מאוד. 

.

בידידוּת ובהערכה רבה, 

.

רבקה

---

ואותו פרח חש את כאבם

פרח מתפרע מסיח דעת 

גבר ואישה 

את הבנת!¡!

אני מחפש קצה חוט,

מנסה להבין

מי הפרח כאן

למה מסית ומדיח?

ואיך נקשב 

בכאב לליבם של גננים..

רב הנסתר מין הגלוי אודי היקר בשיר המיוחד הזה המשאיר אותי סקרן לגבי המשמעות שלו.

בברכה

שמוליק

מעריך מאד מאד את התעמקותך בשיר,שמוליק.

הוא לא נכתב כפאלאברה.

הפרח שקוע במנעמי הייום יום ,ריקני וחסר תכלית.

רק כשהלילה שוקע והעננים מזכירים לו מאיין בא -הוא חש את מחויבותו לגנן המסור שטיפח אותו ומשיב לו  באהבה ורחמים

עַכְשָׁו הַכֹּל מוּבָן

זֶה סִפּוּר עַל פֶּרַח וְגַנָּן

שֶׁבַּיּוֹם הַפֶּרַח שֶׁפּוֹרֵחַ

שׁוֹכֵחַ שֶׁהוּא רַק פֶּרַח

וְרַק בַּלַּיְלָה אַחֲרֵי שְׁחוֹר הֶעָנָן

מְבַקֵּשׁ הוּא סְלִיחָה מֵהַגַּנָּן..

מקסים אודי היקר  השיר על הפרח והגנן

והשיר המסתתר בין מילותיו עליה ועליו.

בברכה

שמוליק

איזה יופי של האנשה במרד הפרח. אך בסופו של דבר-הליכה בתלם מלך הגן הפרטי שלו. 

כמהים לגנן שיטפח אותנו באהבה 

הכל למראית עין  

יום קסום יקר