בערוגת החרס

כי אתה ה-פרח 

בכתיבתך ברגישותך 

ולעולם לא קמל אתה עבורי 

.

באיזו עדינוּת ובאיזו תשומת לב לפרטים הכואבים-המכאיבים 

.

כתבתָּ אֶת מעשיךָ-ייחוליךָ. 

.

בחרדת קודש כתבתָּ אותם. 

.

השיר נוגע ברכּוּת - והוא גם יָפֶה במובן הַיָּפֶה של המילה. 

.

בלי התייפייפוּת. 

.

.

אהבתי מאוד, מאוד, 

.

ואני מודה לךָ מאוד, מאוד, יקי יקר ואהוב. 

.

שלךָ, 

.

אִתְּךָ, תמיד,

.

רבקה

---

ואתה שלא יודע איך לקטוף פרח ולהשאירו חי - 
יוצק שורשיך בערוגת החרס

משאיר לרוח לרפרף בין עלעלי הגוף
מקסים יקי - יומואר ונהדר

אהבתי מאד את התקווה השזורה בעדינות. וגם את האמון, ששום דבר לא ישבר לפני הזמן שלו , תפילה חשובה :)*** 

גבעולי  נפשך 

נטועים עמוק בתוך ליבך

ואין בעולם כוח

היכול לקטוף אותם

חוץ ממך..

חיבוק ממני יקיר היקר , תמשיך לטפח את פרחי חייך, הם זקוקים לכך לא פחות ממך.

בברכה

שמוליק

כמו שיר של הגנת הטבע, אל נא תקטוף את פרחי הבר כי הרי סיימת את קיומם. כך נאחז אתה עם שורשיך בדפנות החרס, רק לא לקמול. 

האחז בשורשיך בחרס עציץ חייך שיהיו ארוכים וטובים מאין כמותם 

הנך מייחל כי לככשיגיע יהא עדין עמך 

יפהפה 

יום מבורך בטוב יקר

החי על המת

יצוק או מחרס

 והרי, לפרח פלסטיק, אין ריח