הֵיכָן הַטָּעוּת, לְכָל הָרוּחוֹת? [אני בשבילך, תרתי משמע. מוקדש לך רבקה, שאת]

אתה מבקש מענה בנוגע למשמעות החיים. ואולי אין כזאת בכלל. אנחנו עוד יצור מזערי וחסר משמעות ביקום האינסופי. יכול מאוד להיות. אבל לנו נדמה שאנחנו מרכז העולם. נו טוב...חוסר מודעות עצמית. :) 

לנו, בני האדם, שאנחנו מרכז היקום אך מסתבר שלא ממש ואין שום משמעות מיוחדת להיותנו כאן על פני כדור הארץ 

ועוד יוהרה 

זה חטאנו 

שם אבדה המשמעות. 

ואין על רבקה האהובה שלנו 

יום מבורך בטוב יקר

רק על עצמי לספר ידעתי
צר עולמי כעולם נמלה
גם משאי עמסתי כמוה
רב וכבד מכתפי הדלה (רחל)

אדם מחפש משמעות 

בעולמו הקטן והצר

לא אין כאן טעות

בשבילו עולמו

הוא כל עולמו 

גם אם בגלקסיות 

יש מיליארדי עולמות..

מקסים השיר  גד היקר ,  התובנות על משמעות קיומו של האדם ברורות וההקדשה לרבקה אכן ראויה.

יום טוב 

שמוליק

חזק, קולע - היקום הוא אינסופי, ללא יעד, ללא זמן ואתה תוהה על כך כי רק האדם מחפש לו משמעות, מטרה. תודה רבה לך גדי היקר.

ראויים שניכם 

לגמרי קושיה. ממה זה נובע לא נדע. אולי נחכה לתשובתה של רבקה האהובה שלנו. מעורר מחשבה השיר הזה. 

הוא כל העולם. 

.

אוייש. 

.

אני בצרות ... 

.

גדי יקר מאוד, 

.

עוררתי כאן ציפיוֹת - ואני לא בטוחה שאוכל לעמוד בהן. 

.

התגובה שלי לדבריךָ אתמול (אאל"ט) הייתה עם דבריו/

.

שירוֹ של יורם טהרלב, עוד מימֵי צעירוּתנו: 

.

"אנחנו נולדנו לחיות ולמות / לבנות ולברוא עולם / להפוך 

.

ענבים ליין / ונשיקוֹת לבנֵי אדם."

.

אגב,

.

חוה אלברשיין שרה אותו, וקולהּ הביע גַּם אֶת המצוקה הקיוּמית, 

.

אוֹ: אֶת הכאב הקיומי שבידיעת המטרה לחיינו,  

.

וגַם אֶת קבלת הדין - פשוטוֹ כמשמעוֹ. 

.

זוכרת שכתבתי לךָ כי -

.

אִם הייתה טעוּת, לטעוּת הזאת ותק של עשרות מיליונֵי שנים -

.

שישים מיליון או יותר. 

.

והוספתי: 

.

אני כבר לא כל כךְ בטוחה שהייתה טעוּת.

.

כנראה,  השלמתי עם המכאוב ב-"מרבה דעת מרבה מכאוב"

.

של קהלת - ומקבלת אותו.

.

למען הדיוק, השלמתי עם העובדוֹת, קיבלתי אותן.

.

.

תודה רבה-רבה לךָ על שירךָ, בעיקר: תודה רבה-רבה 

.

על ההקדשה לִי, גדי יקר מאוד, 

.

ו- סליחה!: אולַי תגובתי לא עונה על הציפיוֹת, אבל - 

.

זאת התגובה שלי. 

.

.

בהערכה רבה מאוד, 

.

שלךָ, 

.

רבקה

---

הַרְבֵּה צְדָדִים לְמַטְבֵּעַ 

כָּל צַד וּצְדָדָיו שֶׁלּוֹ

הַוִּכּוּחַ מִתְעוֹרֵר

מִי קוֹבֵעַ

מִי יֹאמַר כֵּן

וּמִי לֹא?

כָּךְ מֵעִנְיַן לָעִנְיָן

מְשַׁנֶּה מַבָּט

בּוֹנֶה הַשְׁקָפָתוֹ כִּבְנִין

אוֹ מִגְדַּל בָּבֶל

מֵאַיֵּם לִפֹּל

כָּכָה, עוֹמֵד, מט

מְסַכֵּם פֶּרֶק

חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עֲמֹק

מָה בַּעַל עֵרֶךְ

וּמָה רַק שְׁחֹק?

הַחַיִּים מַתָּנָה

הַפְתָּעָה רַבָּתִי

מָנָה וְעוֹד מָנָה

וְהַשּׂבַע לֹא יָבֹא

לֹא לָךְ וְגַם לֹא לִי

יַקִּירָתִי

.

הוֹ. 

.

הָאָדָם כִּפְרָט. 

.

מְמַצֶּה וְעָצוּב.

.

(שְׁתֵּי השוּרוֹת האחרונוֹת נכונוֹת לְךָ וגם לִי. כנראה.) 

.

.

למעשה, בלי להתפלסף עד זוב דם, יש שְׁתֵּי התייחסוּיוֹת 

.

אפשריוֹת אֶל החיים, של האדם אֶל עצמו ועִם עצמו: 

.

או: החיים הם מַתָּנָה,

.

או: החיים הם כֹּרַח-מִלֵּדָה. 

.

אֲנִי מתייחסת אל החיים ככורח-מלידה, ובלית ברירה,

.

משתדלת למצוא בהם אפשרוּת לבטא אֶת עצמי בכל 

.

תחום שהזדמן/מזדמן לי -

.

- ואז, החיים הם מַתָּנָה והפתעה (לזמן-מה).

.

:))

.

.

תודה רבה-רבה על שירךָ!, גדי יקר ומוערךְ מאוד.  

.

שלךָ, 

.

רבקה

---

---

נ"ב:

.

כתבתי לךָ תגובה על שירךָ "היכן הטעוּת, לכל הרוחות?"

.

אתה מוזמן לקרוא ולהגיב - אבל אתה לֹא חַיָּב, בסדר? 

.

:))

.

רבקה

--- 

לכן הארץ עגולה