עצב

.

הדימויים מעלים יָגוֹן עמוק. 

.

כל דימוי - פנינה של בדידוּת. 

.

הגבר מהשיר הקודם מופיע שוב - 

.

ורק הגשם מלטף.

.

איזו תמונה של עזובה, מכמירת לב. 

.

.

אהבתי מאוד - ומדבר אלַי מאוד. 

.

.

תודה רבה-רבה, יצחק יקר מאוד. 

.

שלךָ, אִתְּךָ, 

.

רבקה

---

כמה נוגע זה הכתוב 

מקסים 

לילה של בדידות,

ברחובות ריקים,

גם הכלבים 

כבר לא נובחים,

והתריסים המוגפים

מסתירים את הירח, 

ואת הכוכבים,

ואיש בודד 

בקצה סימטה

עדיין מחפש שם

את האהבה..

מקסים ונוגה שירך יצחק היקר , הבדידות עצובה בעיקר בלילה.

יום טוב 

שמוליק

אל תהא עצוב 

מי ידע מה ילד יום 

ושיר אופטימי יעטוף אותנו. 

יום קסום יקר

אני יכולה לשמוע אותו מכה במדרכות

שם ברחובות הריקים.

רחובות שהתרוקנו מלבבות אוהבים

ורק גבר אחד בודד נותר לעמוד שם

עומד וממתין...

עצוב וקר שם.

נוגה התחושה הפנימית הניבטת אל הקורא בקריאת השיר הזה. מרגש!

והצינה הזו של חוסר גדול בלב מלווה את השיר כולו עד לטיפות המטר הפנימי והחיצוני.

לאהבות ברות קיימא-אדם 

ביטוי הבא להדגיש את הריק שבלב-בלעדיה...

ברחובות הריקים התמעטו הלבבות

אפילו הכלבים חורצים לשון

התריסים המוגפים בוכים לכתך

בקצה הסמטא, נראה גבר עצוב

ורק הגשם, רק הגשם, המשיך ללטף.

נוגע -