בית של שיר ​​​​​​​

הבית האחרון מ ש ה ו!

חזק, עצוב, נוגע ללב, קולע - הית חלק בלתי נפרד מהשיר ועתה אתה חש שאתה מילה נטושה שאין לה בית ומחפש בית. תודה רבה לך יקי היקר.

אתה מילה נטושה המחפשת בית. הבית האחרון הזה פשוט מטלטל כהוגן! 

פַּעַם הָיִיתִי בַּיִת שֶׁל

שִׁיר,

הַיּוֹם אֲנִי מִלָּה

נְטוּשָׁה

הַמְּחַפֶּשֶׂת בַּיִת.

אתה לא רק בית אתה ים של שירים 
ותפקידנו תמיד לאסוף את כל המילים הנטושות - העזובות - הריקות

ולמלא אותן באהבה

מקסים

וואו, תיאור קשה

התחלה של שיר אביב

הופך להברות בוכיות

ואתה - כבר אינך בית של שיר

אלא רק מילה נטושה...

קשה לעיכול.

נושם את ריח האותיות

המצמיחות מילים,

תנשום עמוק

תעצום את העיניים

המילים צומחות עכשיו,

והופכות שירים שלא נוטשים

את בעל הבית..

שיר מטלטל יקיר היקר , תחשוב שאתה בעל הבית ושירתך בודאי אינה נטושה.

חיבוק ממני ולילה טוב 

שמוליק

.

!WOW 

.

בעצם, אומנם שיר אחד, אבל כל אחד מהם יש לו זכוּת-קיום 

.

בנפרד. 

.

הבית האחרון מעלה גם דימוי ענוג, כואב. וחַי מאוד. 

.

.

מדַבר אלַי מאוד. מאוד.

.

ואהבתי מאוד-מאוד.

.

.

תודה רבה-רבה על שירךָ, על שירתךָ!, יקי יקר, אהוב. 

.

אִתְּךָ, 

.

שלךָ, תמיד,

.

רבקה

---

זו השירה המבטאת את כאבנו, כאבך ולעיתים אתה רק בית בשיר המחפש בית. מרגש מאוד שירך יקי.

לימים של שמחה-אדם 

הברה להברה אות לאות-אתה מחבר לכדי שיר ותמיד מצמרר כאותו רגע בו המילה הנטושה מבטאת את הכאב שבך 

הבית האחרון 

חיבוק יקר 

יום מבורך בטוב

איש יקרלי מאוד מאוד מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד

פעם הייתי בית של

שיר

היום אני מילה

נטושה

המחפשת בית

במילים אלה אמרת את הכל

עצוב, כואב ומצמרר

ונסיים בתקווה שבקרוב מאוד תמצא את הבית שאתה מחפש-אמן

יום נעים איש יקרלי

בהמון אהבה

מרים

מבקת כל שבב מליבך 

כמה צורבות המילים 

מחבקת