לפתע עכשיו

איך שהחשיבה האנושית עובדת אסוציאטיבית. דווקא ממקום חביב התחלת והוביל אותך לזכרונות קצת פחות נעימים. 

ואני לא הרבה הבנתי 

מי מכה בן רגליך ...

הבתים: הווה- עבר- הווה. בין רגליה ולא בין רגליי... והזיכרון לא זיכרון מטריד בהכרח.  נקודה מהעבר שצצה באמצע האהבה.  

.

אחרֵי חמישים ושש שנים מוּתָר להיזכר בלי מבוכה, נדמה לי. 

.

.

חזק. וחי. 

.

.

תודה רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

.

בברכה, 

.

רבקה

---

יותר מיובל שנים עברו,

אתה נזכר 

הזיכרון לא נעים

דוקא עכשיו

בזמן מעשה אהבה..

שיר עם המון תובנות על החיים בגיל הנעורים והשלכה לחיינו כיום אחרי יובל שנים.

שבת שלום

שמוליק

מתוך ההווה את עובר אל העבר ודווקא מקומות שכדאי להשכיח 

תרתיי 

נפלא, פתע כך 

שבת טובה יקר