הבשר זוכר את השירים

הבשר זוכר את השירים

הבשר זוכר את השירים
שרשמתי אז בדיו זהב,
מתחת לשמיכת הפוך 
בחורף קר,
באדים על חלוני שהיה 
לי בד קנבס.

הגוף זוכר את השירים
את פעולת האצבעות המתקתקת,
כנגינת פסנתר על השחורים
זועקות אלי להתחיל גם בסולפז'
לשיר את תהיית הזמן ואחריתו.

וברגעים הכי בדידים 
כשהעור כבר מתקלף
מצינת המחשבות 
רק רוצה להכניס ידיים לכיסים
ולחפש שם אוצרות,

אני מוצא  פיסת נייר מפעם
בליל של אותיות שהתכבסו 
עצמן לדעת,
אך בינות ההירוגליפים
מוצא את אבן הרוזטה,
לפענח 
את צפנת נפשי.