גדלתי

הבדידות בסוף נפסקת

גם לפרחים.

בסוף אותם קוטפים,

ואוהבים

ואת כמו פרח לבן,

התאהבת בו כמובן..

מקסים השיר איריסקה , בסוף האהבה מנצחת

שבת שלום

שמוליק

את פרחי הבר. ואל נא תביא כאב ואכזבה ללב אוהב. 

כמה נוגה שזה נכתב בלשון עבר, ותמה האהבה ההיא.

לחיי האהבה-אדם 

כך האהבה הפוגעת לא אחת ומכאיבה 

חבל שקטף. היה יכול להסתפק בלהריח...או לנשוף לפזר זרעים. ואבל אם הרווה צמאונך וגם את זה היה באגרטל...מה טוב. 

איריסיקה יקרה  !

שירתך קצרה, נוגעת בעומק

נפש הומייה.

עונג  !

שבת מבורכת בטוב

ורק ימים טובים עלינו

ממני עליזה.