שְׁנַיִם צוֹעֲנִים ...

לזכור חסד נעורים 

ןעוד הרבה בבית הקפה ואת עם שפתון השראה של ממש 

חג שמח 

קטעי זכרונות צפים ועולים באווירה התוססת המיוחדת ההיא, הסקס, השיכר וגם אלימות פה ושם. ואין זו הפעם הראשונה בה את נזכרת, גם במפגש המחודש אחרי שנות זכרתם והזכרתם חסד נעורים. 

אם אי פעם יהיה מצעד שירי דרך המילים-  יהא השיר הזה עבורי בצמרת הגבוהה ביותר. פיסגת כל הפסגות. התנקזו אלי אהבות ענק שלי: צועניות שעליהן תמיד חלמתי בלילות, לה קונצ'ה די פוטה מדרה מיולי 94 בלוס אנג'לס עת ראיתי את ארגנטינה נגד רומניה במונדיאל וקיללתי כאחרון המוצ'אצ'וס, ושכונת בוקה עם הבומבוניירה שכדי לראותה אי פעם באחרית ימי- אני עושה הכל לשמור על בריאותי, ומבקש מרבקה שתכתוב עוד שירים כאלה כדי שאמשיך לחגוג את החיים.

גרסיאס אמור אטרנו!!!!!!!!!!

אהבות ותשוקות וצוענים כחלק מן הנוף של העבר 

איזה יופי של זיכרונות נעורים

כמו ניצנים שרק פורחים,

ועוד יבואו ימים והם יהיו לפרחים

שם בבואנוס  איירס בשכונת לה בוקה

נפגשים שוב אחרי שנים

שם על כוס יין  בורדו אדום, 

וקללה בספרדית

את הימים הנפלאים של אז לא שוכחים.

נפלא השיר רבקה יקרה , אף פעם לא הייתי  בארגנטינה, אבל כשקוראים את השיר יש תחושה שאתה שם בשכונת לה בוקה , ולצלילי הטנגו שותה יין בורדו.

חג שבועות שמח

נקווה לימים טובים יותר

שמוליק

של הילדות שטעם חוויתם מאפיל 

על איסורי בגרות 

רגעים שלא ישכחו 

ואת ציירת וטיבלת אותם במכחול מילותייך 

חג שמח אהובה

אמנם השורות ארוכות לטלפון אבל תחושה יפה של התגשמות התמונה .                הסצנה. אהבתי.                                  למרות שאמא לא הייתה מרשה לך לצאת עם שפתון ובחורים שמשחקים אותה גדולים ומשתמשים בשפה זולה ?❤?

זכרונות נעורים מהעיר היפה

מעיר ההולדת...

מושכים כתפיים להראות גדולים

קצת אודם על השפתיים

רק יין בורדו עדיין אי אפשר להזמין.

שם ליד הנמל בלה בוקה ...

וגם לי יש זיכרון מאותה עיר יפה ותוססת,

צועני אחד ניגן בקצב טנגו בכיכר

חברו שר וקולו הרטיט את לבי,

סביבי נערות רקעו ברגליהן בקצב

ניסו לפתות את הזמן במילים

ואני רק עמדתי וחייכתי.

הוא ניגש אלי, הושיט לי ידו וסחף אותי לתוך ריקוד,

אותי עם השיער האפור.

מבט של ניצחון הפניתי אל אותן נערות

ושם בלה בוקה רקדתי טנגו 

עם בחור שחור שיער שחיבק את מותני.

ורקדתי... ורקדתי...

זה הזיכרון שחי בי 

אני שומעת עדיין את המנגינה.

תודה רבקתי היקרה ששירך הביא לי זיכרון נפלא.

.

הצוענים שלי היו שְׁנֵי חֶבְרֶה מהַשִּׁכְבָה בתנועת הנוער,  

.

בבואנוס איירס, כששהיתי שם עם אמא ועם ויתי בחודש

.

יולי בחופשת החורף.

. 

הייתי ימים ספורים אחרי היומולדת ה-13, הם היו בנֵי 15

.

וחצי. 

.

באו להזמין אותי לפעילוּת. 

.

התחיל ויכוח על שעת החזרה הביתה. 

.

הם הסבירו לאמא: 

.

"סֶנְיוֹרָה, כאן  בּוּאנוס איירס. רק התחבורה היא שעתיים 

.

לכל כיווּן ... " 

.

היום אני זוכרת ומחייכת. 

.

אז, כשהתברר לי לאן פונים, פחדתי. והתביישתי מראש.

.

וצדקתי:   

.

לראות אֶת כל ה- עושים עסקים כשאני בחברת שנֵי בנים/

.

בחורים - לא הייתה לי שום השכלה בנושא.

.

בסופו של דבר, אלה שגידפו וקיללו וכולֵי לא היו גיבורים

.

גדולים. אבל היו שיכורים ומסריחים. 

.

.

לא הזמַנּו יין כי הרגשנו כמו-שיכורים מכל הריחוֹת. 

.

אחד מהם הזמין בירות. השֵׁני תיקן אותו מיד והזמין 

.

קפה. 

.

חסר היה לי לחזור אל אמא ומשפ' מדיפה ריח של 

.

בירה ...  

.

זהוּ, נוריתי יקירתי. 

.

.

אני מאושרת לדעת שהעליתי אצלךְ זיכרון נפלא. 

.

היה שווה כל הקושי, להחליט אִם כן/לא להעלוֹת אֶת 

.

הטֶקְסְט. 

.

הרֵי זֶה לֹא הצד החזק אצלי, אַתְּ יודעת. 

.

.

חיבוק, 

.

אהבה רבה, 

.

שלךְ, תמיד,

.

רבקה

---

תודה רבקתי היקרה על הסיפור

אני חושבת עליך הקטנה -

תרתי משמע

עם שני בריונים בני חמש עשרה וחצי

וואו, וכל הגילויים שגילית אז...

שולחת לך חיבוק גדול גדול 

אוהבת אותך מאד

רבקתי שלי

נורית.

.

עוד אספר לךְ עליהם, איךְ התיידדנו, נוריתי יקירתי. 

.

לא בטוח שבכתב ... 

.

.

.

ליל מנוחה, נוריתי, 

.

לילה שקט. 

.

אוהבת אותךְ, 

.

שלךְ, 

.

רבקה

---