מחלקה שלוש מוכנה לפקודתך המפקד/ש.כהן

״מחלקה שלוש מוכנה לפקודתך המפקד״, ליאור, סמל המחלקה מתח את גופו, הצמיד את ידו לרקה בתנועת הצדעה והביט במפקד שעמד מולו וידיו על מותניו.

בני המ״מ סקר את חיילי שלושת הכיתות שעמדו זקופים בעמידת דום וידיהם צמודות לגופם כשמתח רב ניכר בפניהם.

״חיילים, מחר מוקדם בבוקר אנחנו  יוצאים למסע מסכם של הטירונות, מובן?״ שאג בני.

״כן המפקד!״ ענו בבת אחת ובקול רם כל החיילים.

״בארבע וחצי בבוקר כולם כאן עם חגור, קפל״ד ונשקים נקיים בלי פילים בקנה, מובן?״ שאג בני שוב.

״כן המפקד!״ שאגו החיילים בחזרה. נראה כי בני נהנה מתחושת השליטה שקנה לעצמו על החיילים במחלקה שלו.

״חופשיים לאוהלים״ פנה  ליאור  לחיילים שרצו מיד לאוהלים.

״נפגש בארבע בבוקר אצלי במשרד לתדרוך אחרון״ אמר המ״מ.

"אוקי" אמר ליאור, ולחץ את ידו של אבי המ״מ. הוא שם פעמיו לחדרו הקטן בצריף המפקדים הצמוד לגדר המקיפה את המחנה.

כשפתח את הדלת הנעולה בעזרת המפתח שהיה לו לא האמין למראה עיניו. ריטה  שכבה במיטה שלו כשהשמיכה מכסה אותה עד צוואר .

״מה את עושה כאן״ שאל ספק בכעס ספק בפליאה.

״באתי להיות אתך, לא טוב״? ענתה ריטה כשבקולה נשמעה נימה של אכזבה.

״מצוין, אבל למה לא אמרת לי, אני יוצא מוקדם בבוקר למסע מסכם״

ליאור התיישב בקצה המיטה וליטף את שערה של ריטה.

״סיכמנו שלא נפגשים אצלי בחדר או בכל מקום אחר בבסיס, יכולים להעלות את שנינו על טיל״.

"אבל אני אוהבת אותך, אני רוצה אותך עכשיו״.

"לא ריטה, לא כאן, מחר מוקדם יש לי מסע מסכם .

קומי, תעזבי את החדר בזהירות, תוודאי שאף אחד לא רואה אותך".

ליאור התהלך בחדר הנה והנה, נראה מוטרד משהו. הוא יודע שאסור לחיילת להיות בחדר של חיילים, אם זה ייוודע הוא עלול להישלח למחבוש ואפילו  להורדה בדרגה.

ריטה קמה מהמיטה, לבשה את המדים ויצאה במהירות מהחדר חזרה לחדרה במגורי הבנות .למזלה אף אחד לא ראה אותה.

ליאור התיישב על המיטה ונראה מהורהר. מאז שהכיר את ריטה עולמו הפנימי סוער ולא מוצא מרגוע.

חצי שנה קודם לכן הגיע ליאור לפלוגה לאחר שעבר קורס סמלים. הוא סיים את הקורס בהצטיינות יתרה. מפקד הקורס שיבח אותו ואמר לו כי הוא צופה לו עתיד מזהיר ביחידה .

ליאור חשב גם על קורס קצינים וחלם על קריירה צבאית .בדמיונו ראה את עצמו מפקד על סוללת נ"מ שם במדבר סיני. הוא לא רצה להישאר בביה"ס  להכשרת טירונים. בני המ"מ לא היה המודל שלו.

ליאור פשט את בגדיו, הדליק סיגריה ונשף בחוזקה את עשן הסיגריה ששאף. כסיים לעשן כיבה את בדל הסיגריה והחליט שזה הזמן המתאים להירדם. הוא ידע שעוד מספר שעות ספורות יבואו להעיר אותו לקראת היציאה למסע.

ההמשך מחר...