ריטה סיפרה על עצמה, על העלייה לארץ, ועל שהיא בת יחידה ויש לה שמונה אחים שמנהלים את המפעלים של ההורים .
״אני רוצה ללכת ללמוד רפואה אחרי הצבא״ סיימה ריטה את דבריה.
ליאור הקשיב בקשב רב.
״הסיפור שלך מרשים ריטה אני בטוח שתהיי רופאה מצוינת״ אמר.
״הייתי רוצה שנהיה חברים ריטה, את מאד מוצאת חן בעיני״.
ריטה לא השיבה אך שאלה לפתע ״מי אתה ליאור?"
אני גר בצפון, בנשר ליד חיפה, יש לי אחות אחת שלומדת בתיכון, משפחה ממוצעת, אבא עובד ואמא עקרת בית״ ענה בצורה תמציתית.
״יש לך חברה?״ הוסיפה.
״הייתה לי, נפרדנו לפני חצי שנה״. אין שום סיכוי שנחזור.
״ולך?״ שאל ליאור כשבדמיונו הוא רואה כיצד הוא מחבק את ריטה ושניהם מתנשקים באהבה.
"גם אני נפרדתי מהחבר שלי לפני חצי שנה, יותר נכון הוא ביקש להיפרד וזה פגע בי מאד, אני לא רוצה להיפגע שוב״.
ליאור לא הגיב.
״את רוצה שנזמין פיצה"?שאל.
בחודשיים הבאים ליאור וריטה היו זוג לכל דבר, הפגישות שלהם התקיימו בסתר, בחופשות. בבסיס עצמו לא ידעו דבר על הזוגיות החדשה שנוצרה. ריטה היתה עסוקה במרפאה שבבסיס וליאור באימון הטירונים.
״חיילים, זה היום האחרון שלכם כאן בבסיס, היום בערב יתקיים מסדר סיום שלכם. מחר בבוקר תצוותו לסוללות ותרדו לשרת בבסיסי חיל האויר בארץ ובסיני. ההורים שלכם יהיו מאד גאים בכם. בהמשך תגיעו לקורסים מקצועיים על התותחים." בני המ"מ נאם נאום ציוני כדי להחדיר מוטיבציה בחיילים שנראו כבר עייפים מאד ורצו ללכת לאוהלים שלהם.
"משוחררים לאוהלים, לכו לשיחת משוב עם המכ"ים שלכם. ליאור שעמד כל העת הזו ליד בני הבחין מזווית עינו בנמרוד שהולך עם ראש שפוף לכיוון האוהל.
"הי נמרוד, חכה רגע" פנה אליו ליאור. נמרוד עצר מלכת והביט בליאור.
"כן המפקד" אמר.
"אני מצטרף עכשיו לכיתה שלך לשיחת המשוב הכיתתית".
שניהם צעדו יחדיו לאוהל הכיתתי, משה המ"כ קיבל את ליאור בהצדעה.
שיחת המשוב התארכה יותר מהמקובל, הטירונים שטחו את טענותיהם על מהלך הטירונות והעלו על נס את הקשיים שלהם. משה וליאור הקשיבו, ליאור רשם לעצמו הערות בפנקס הקטן שלו וחיכה לסיום הסבב.
"אני רוצה להגיד משהו המפקד", כל המבטים הופנו אל נמרוד. נמרוד קם ממקומו הביט בחבורת החיילים שישבו על מיטות השדה באוהל ובקול רועד מהתרגשות פנה אל ליאור ואמר: "המפקד, אם עכשיו אנחנו צריכים לצאת למלחמה הייתי רוצה שאתה תהיה המפקד שלי". נמרוד חזר והתיישב בקצה המיטה. את השקט שהיה באוהל באותו רגע ניתן היה לחתוך בסכין. החיילים הבינו בדיוק למה התכוון נמרוד.
ליאור הביט בחיילים, כשהוא חושב כיצד להגיב על דבריו של נמרוד.
"תראו" אמר לפתע, "נמרוד היה אתכם כל תקופת הטירונות, היה זקוק לתמיכה, לעזרה אבל אתם התעלמתם כאילו הוא לא חייל כמוכם. במסע המסכם נמרוד כמעט נשבר אבל חרק שיניים והצליח לסיים את המסע ועל כך אני מעריך אותו מאד". קולו של ליאור רעד, אף פעם זה לא קרה לו. הוא ניסה להסתיר את התרגשותו ופנה לנמרוד: "אתה יודע נמרוד, כדי לנצח במלחמה צריך חיילים כמוך".
ליאור פנה למשה המ"כ ואמר : "ניפגש בערב במגרש המסדרים"
"להתראות בינתיים" אמר לחיילים.
"להתראות המפקד". ענו החיילים. ליאור הלך לחדרו במגורי הסגל, בערב שמע ממשה המ"כ כיצד כל חיילי הכיתה לחצו את ידיו של נמרוד וחיבקו אותו. לא היה אז חייל מאושר יותר מנמרוד.
ליאור הגיע לחדרו והתיישב על המיטה. נפשו סערה, המשפט שאמר נמרוד אמנם החמיא לו אך בתוך תוכו ידע איזו ביקורת היתה בדבריו כלפי חבריו והמ"כ משה שלא מצא את הדרך אל ליבו של נמרוד כדי לתת לו את התמיכה הראויה.
ליאור נשכב על המיטה , עצם את עיניו וחשב על ריטה .
"הנה המפתחות של החדר שלכם" אמר פקיד הקבלה, איש קרח נמוך קומה של המלון הקטן והזול שברחוב הירקון בתל אביב. ליאור וריטה עלו לחדר, התרגשות עצומה אחזה בליאור. זאת הפעם הראשונה שהוא הולך לקיים יחסים עם ריטה. כשנעל את החדר, חיבק ליאור את ריטה ונישק אותה , תחילה נשיקה קטנה, הססנית, ואז ריטה תפסה יוזמה ונישקה אותו ארוכות. ליאור בעדינות הפשיט את ריטה מבגדיה, וריטה הפשיטה במקביל את ליאור מהמדים שלו. הם נשכבו על המיטה הזוגית הפשוטה שהיתה במרכז החדר הקטן. שניהם ערומים מחבקים ומלטפים אחד את השניה. את מעשה האהבה לא ישכחו לעולם, הקולות שריטה השמיעה טירפו את דעתו של ליאור מרוב עונג. כשסיימו את מעשה האהבה שכבו שניהם סחוטים על המיטה כאילו רצו עכשיו ריצת עשרת אלפים מטר.
"רוצה לשתות?" פנה ליאור במבט של אהבה אל ריטה כשהוא מגיש לה מגבת.
ריטה שכבה על הגב ושלחה מבטי אהבה לליאור.
"כן, תביא לי בבקשה כוס מים."
ליאור הביא לריטה כוס מים והדליק סיגריה . עשן הסיגריה לא הצליח להסתיר את מבטי האהבה ששלח ליאור לריטה בחזרה.
ההמשך מחר..
