הַשִּׁירָה -הִיא קוֹלָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ

הַשִּׁירָה -
הִיא קוֹלָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ
הַקּוֹל הַפְּנִימִי שֶׁלִּי
 קוֹלִי הָאֲמִתִּי
 זֶה הַמְּבַקֵּשׁ מֵעֵת לְעֵת
לַחָפְשִׁי לָצֵאת.

אֲנִי נָעָה עִם הַרְגָּשׁוֹת 
כְּפַּרְפַּרִים מְרַחֲפִים
וּכְּמוֹ הָעוֹנוֹת הַחוֹלְפוֹת
הַצְּדָפִים שׁוֹתְקִים עַל הָחוֹף
 כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת
מַקְשִׁיבָהּ לְקִרְקוּשָׁם
הַנִּשְׁמָע תַּחַת רַגְלָי
אֲנִי לֹא שׁוֹתֶקֶת כְּמוֹתָם
 הַצְּדָפִים דְּקִיקִים וַאֲרֻכִּים
 סוֹבְבִים בְּמַעְגָּלִים

 שֶׁלֹּא מִתְעַגְּלִים
מְנַסִּים לִשְׁאֹב כֹּחַ
לַחֲזֹר לַמְּצוּלוֹת.

 דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת
מַפְנָה גַּבִּי אֶל הַיָּם
 הַגַּלִּים יוֹדְעִים
 שֶׁזּוֹ דַּרְכִּי
לִמְשֹׁךְ תְּשׂוּמַת לִבָּם, 
לְגַרוֹתַּם
כְּדֵי שֶׁיִתְבְּעוּנִי בְּמִשְׁנֶה תֹּקֶף
כְּדֵי לִכְבֹּשׁ אוֹתִי
הֵם נִסְעָרִים מֵאֲחוֹרָי
וְקֶצֶף שֶׁל תְּשׁוּקָה 
עֹלֶה בָּהֶם.
 שׁוֹמַעַת קְרִיאָתָם:
"בֹּאִי, בֹּאִי אֵלֵינוּ!

 נֹאהַבֵך עַד בְּלִי דַּי"
מְחַיֶּכֶת בַּהֲנָאָה צְרוּפָה
נָעִים לִשְׁמֹעַ רְצוֹנָם בִּי.

עוֹמֶדֶת וְגַבִּי אֶל הַיָּם
יוֹדַעַת כִּי כְּשֶּאֶסְתוֹבֵב
וְאָבוֹא אֶל הַגַּלִּים
וְאֶל קִצְפָּם
 הֵם יָבוֹאוּ בִּי
 וְיִנְקוּ אֲלֵיהֶם
  אֶת כֹּל תָּוֵי שִׁירָתִי
 בָּהִתְמַסְּרוּת -
אֶתֵּן לָהֶם אוֹתִי

וַאֲנִי בַּת הַיָּם הַקְּטַנָּה
לְךָ מַמְתִּינָה.

~