לילה בפונדק שני האווזים - טיזר לסיפור פנטזיה

הלילה היה שקט ורגוע, אך בתוך פונדק שני האווזים הערב רק התחיל להתחמם. שלוש ספינות עגנו באותו היום בנמל הקטן, והפונדק היה מלא מלחים שניצלו את הזמן המועט שעמד לרשותם - ואת המטבעות שכמו שרפו חור בכיסיהם. 

הבירה זרמה כמים - בעצם, הרבה יותר כוסות בירה נמזגו מאשר כוסות מים - חשב לעצמו בעל הפונדק, בעוד הוא מוזג עוד שש כוסות בירה ונושא אותם לשולחן הפינתי, עליו התנהל משחק קלפים, וערימות של מטבעות עברו מיד ליד.

הדלת המובילה למטבח נפתחה, ופנימה צעד גבר צעיר נושא מנדולינה. 

"סוף סוף הגעת, עצלן רודף שמלות שכמוך!" קרא לעברו בעל הפונדק, "עלה כבר לבמה ותרגיע אותם!"

"מה יכולתי לעשות?" חייך אליו הנגן הצעיר, בעודו מסדר את שערו מול מראה קטנה שהייתה תלויה על הקיר. "ביתו הצעירה של הכומר הייתה חייבת כמה שיעורי נגינה נוספים… והייתה מוכנה לשלם עליהם בחיבה רבה…"

הוא חייך שוב אל בעל הפונדק. "תהיה רגוע, רג'י. בעוד כמה דקות יהיה לך חדר מלא זמרים שיכורים", והוא עלה על הבמה הקטנה לקול מחיאות הכפיים של המלחים השיכורים.

פריטת המיתר הראשונה השתיקה את החדר כולו, אך השנייה העירה אותו לחיים. כל המלחים הכירו היטב את שיר יורדי הים הסוער, וקולו של נגן המנדולינה אבד בים של מלחים ששרו כל מילה מהשיר יחד איתו, בהתלהבות ובזיוף. השיר השני והשלישי שמרו על אותו הקצב, וכמה מלחים לא הסתפקו רק בשירה, והחלו לרקוד מול הבימה הקטנה, בעידודם של כל השאר. 

כשהקהל החל להתעייף, הזמר הצעיר קרא היטב את האוירה, והחל לשיר שירי אהבה עצובים על מלחים שאבדו בים והנשים שנשארו מאחור. המלחים שרו איתו גם את מילות השירים האלה, כולם הרי הכירו מישהו שאבד בים, וברוב הספינות הייתה קרן שתרמו לה כל הצוות, ושנועדה לשלם משהו לנשים שנשארו לבד - לפחות להחזיק כמה חודשים עד שימצאו דרך אחרת להתקיים.

האווירה בפונדק השתנתה, ונדמה כאילו אפילו הנרות והאח הגדולה עימעמו את אורם כדי להתאים לשיר העצוב.

מפינת החדר עלה קול נקישה של עץ על עץ. דמות עטויית ברדס שחור, שכיסה את פניה, צעדה לכיוון הבר, צעדי רגל העץ שלה נוקשים בקצב איטי ואחיד.

כשהגיע אל הבר, רוב העיניים בחדר כבר עקבו אחריו. האיש בברדס הניח מטבע על בר העץ הגדול, ידו החיוורת והמקועקעת חשופה לרגע מתחת לברדס. האיש הסתובב אל הדלת, אך עצר לפתע, הסתובב והשליך מטבע נוסף אל הזמר על הבימה, שעצר את נגינתו לרגע כדי לתפוס את המטבע. האיש בברדס הסתובב שוב אל הדלת ונעלם אל תוך הלילה. 

הזמר הצעיר הביט במטבע שתפס. לא היה זה מטבע רגיל - אלא מטבע זהב, צד אחד מעוטר בגולגולת גדולה, והצד השני בפיתולים מורכבים שנראו כמעט כאילו ניסו לצאת ולפרוץ אל מחוץ לגבולות המטבע, כאילו הם כמעט חיים. מלח אחד שעמד קרוב לבימה הביט גם הוא במטבע, והתחלחל. הוא יצא בריצה אל מחוץ לפונדק כדי למצוא את הדמות בברדס, כדי לשאול אותה על המטבע המוזר ומאיפה השיגה אותו, אך מעלה ומורד הרחוב היו ריקים ושוממים. מבט אל הנמל חשף ספינה מוזרה למראה, כמעט זורחת באור הירח החיוור, ששקעה במהירות אל מתחת הגלים ונעלמה בערפל שהחל להיווצר מעל מי המפרץ האפלים….