בחללים

בחללים יש לי זכרון מופשט,
רגע שוטף את חריריי
כוורת מקופלת בתוכי
משושי משושים 
לפצח נוסחאת פלא 
כגרגר מתחת למזרון 
שלא נותן לי מנוחת לילות, 
משוואה מרובת נעלמים 
בה  אני מוצא מקור לנחמה פורתא.

בחללים יש בי חומר פורוזבי 
סופח מציאות 
כחומר היגרוסקופי 
בולע אדי מים באוויר 
הופך אותי לעיסה קריטית 
של השלכת רעיונות למיחזורית

כך אני מפריד מילים
אשר זרקתי כלאחר יד
שולח חלקן אל סופן
בכרוניקה ידועה מראש
אך מקצתן ,
אמחזר בבוא העת
ואצא בקריאת שירה חדשה