אָז הָיָה נֶהֱדָר - [אמת ויציב. הלא כך? ך רבקה באהבה והערכה

כך התייחסנו לעצמנו, עכשיו צריך להתפכח 

זה לא רע לפעמים לחיות בהכחשה, אך לא לאורך זמן. 

אז היכן אם זכרת 

בעיקר שהיה מקסים 

יום טוב 

היו ימים

בהם אהבנו

כאילו אין מחר

היינו צעירים,

וכשעברו השנים

עולה התהייה

האם באמת

היינו צעירים..

תודה  גד היקר על השיר שעולות ממנו תובנות לגבי ימי הנעורים, והאם באמת היינו שם.

שבוע טוב

שמוליק

אך עם המטאטא של רבקה בשירה 

גם הזכרונות כוסו אבק. 

שבוע טוב יקר

.

אורנה יקרה, אהובה, 

.

אֲנִי לא התכוונתי לטאטא אֶת הזכרונוֹת האלה ... 

.

עכשיו כבד לי, מעיק עלַי שהעליתי אֶת הקצרצר 

.

עליו אַת מדברת.

.

בכל זאת,

.

טוב שקראתי אֶת תגובתךְ !

.

אשתדל לכתוב ולהעלוֹת חומרים אחרים. 

.

.

רבקה

---

יקרה שאת 

גם אם לא הבנתי כוונתך 

הכל בסדר 

תעלי הכל 

ככה אני אוהבת אותך

.

הבנתְּ, הבנתְּ היטב אֶת כוונת דברַי. 

.

העניין הוא שאֲנִי לא רואה אֶת עצמי בין הַמְּטַאטְאִים. 

.

אִם כבר, אָז בין הַמְטֻאֲטָאִים ...

.

.

רבקה

--- 

.

שכחתי לציין ש- 

.

אני מודה לךְ באמת-באמת על שאַתְּ אוהבת אותי

.

כפי שאֲנִי. 

.

.

רבקה

---

.

אני מודה לךָ מאוד על דבריךָ, באמת, באמת. 

.

ובאמת, באמת: דברַי באים מתוך דאגה ומועקה 

.

לנוכח המקום הירוד אליו הגענו. 

.

תודה רבה-רבה לךָ על הגיבוי! אני זקוקה לוֹ. 

.

לילה טוב, גדי יקר. 

.

.

רבקה

--- 

מה שעלה לי כרגע עם קריאת המילים הוא -

האם אותו גזע חדש שהיה אז בשמי הפז לא היה מושפע מהיטלר?

היה זה הקיבוצניק כחול העיניים וזהוב הבלורית האין זאת?

אבל זה הכי לא התאים למציאות שבה עלו מארצות ערב והיו כאן התושבים הערבים ופתאום נראה שהגזע החדש במקום להתמנגל ולהבין ולקבל צבעי המקום והעכשיו הוא החל להילחם על מקומו בצורה שקיבעה מעמדות.

אז אם זה במת דיון בבקשה.

זוכרים זוכרים.

גם את המעברות והמי ביוב הזורמים בין הפחונים...

ואת זה שהתביישנו שאמא אומרת עין וחת במבטא של ערבים.

וזה שאנחנו חלילה לא דוברי ערבית אבל הערבים דוברים עברית ברהיטות ויופי יותר מהרבה ישראלים.  

וזה שבגלי צה'ל השמיעו המון את חנן יובל ושות' ולא מספיק את הצד הישראלי השחרחר, 

וזה שעד עכשיו מאז ועד היום תראה שמי שמנקה את השטח הוא שחור... או אנדרדוג.

אז... וואלה.

נכנסתי לתחושות מזה.... 

נקום ונתאושש.

הלואי ועכשיו יהיה דור חדש באמת.

יום נפלא של שבוע מעולה 

לא הכל גדי... לא הכל.

בטח לא החגורה המאיימת של אמא שלי.ץ...

.

גדי יקר, גדי יקר לי מאוד, 

.

הָיָה. והייתָ שם. 

.

אפילו אֲנִי הייתי שם ...

.

וכל עוד נזכור שהיה טוב, מָה היה, חיינו מלאים. 

.

עכשיו-עכשיו - סיפור אחר.

.

מה שקורה בימינו-אלה - סיפור אחר. 

.

ולגבי הדעוֹת, ההרגשות/תחושוֹת שמילאו אָז אֶת כולם: 

.

הגיעה העת להתפכח: 

.

כבר לא גזע נבחר, כי בעצם, מעולם לֹא היינו גזע נבחר, 

.

גם לא "גזע חדש" (זוכרת אֶת ההתנשאוּת של ילידֵי הארץ

.

לעומתי, לא-ילידת-הארץ), 

.

רק "עמךָ ", כנראה. 

.

ואולַי זֶה דווקא טוֹב ... 

.

.

תודה רבה-רבה על השיר, גדי יקר לי מאוד, 

.

ו- סליחה על הטקסטים המדכאים שאני מעלה ... 

.

סליחה, מכל הלב. 

.

.

רבקה

---

.

מחמאה כזאת - אָה. 

.

תודה רבה-רבה-רבה!, גדי יקר. 

.

ברוב אהבה, 

.

.

רבקה

---

ההוא היה בטוח שהעולם

נברא בשבילו

עלמים ועלמות

על הגורן רקדו כמו אין מחר

כן

היינו שם גדי יקר

שם השארנו את נעורינו

חשבנו שאין מחר

אבל המחר

סטר על פנינו

ועורר אותנו...

ימי הנעורים של אז, הם לא ימי הנעורים של היום.

את שהיה יחד ומיוחד שייך לדור הנפלא הזה שהיה יחד ומיוחד. מתגעגע לימי תום נעוריי, הָיוֹ הָיוּ...

תודה לשירתך הנפלאה וההקדשה הראויה לרבקה.

שניכם " דינוזאורים" מאותו השבט..

המשך יום שכולו טוב, ממני שמאי..

מות דינוזאר

אולי הר געש

או גורל אכזר

פגיעת מטאור

אבק, רעד ורעש

אולי פנדמיה מוקדמת

אולי טמטום חמור

הלכו הדינוזארים

פינו מקום ליונקים

היה מקסים, יופי בגיל הנעורים, זה היה מזמן ואתה תוהה אם באמת היית שם. תודה רבה לך גדי היקר.