ואולי אלה לא כוכבים בשמיים

והגעגוע מקועקעים 

בלב 

נוגע ויפה 

יום קסום יקרה

מכאיב וצורב השיר הזה, המעביר את הרגש הרב כלפיה וכן את חסרונה העצום בחיים עתה. 

דמותה תישאר חקוקה 

על לוח ליבך,

הצער על חסרונה

לא נותן מנוח,

והיא שם בשמיים 

מביטה בך דרך הכוכבים..

שיר געגועים וצער על החיסרון שלה בחייך. יהי זכרה ברוך.

יום טוב

שמוליק

מצטרפים לכאב האובדן הזה, לחסרון הגדול

.

המילים החקוקות בצילום על רקע נוף דל, אפור - אלה

.

מילים המתאימות גם לתפילה. 

.

ושירךְ, ויקי יקרה, מעלה פצע שלא הגליד. ואולַי לא יגליד ...

.

.

מדַבר אלַי מאוד. מאוד. 

.

ואהבתי מאוד, בכאב. 

.

.

תודה רבה-רבה!, ויקי יקרה מאוד. 

.

.

רבקה

---

חזק, קולע, מטלטל - את מקוננת על אובדן של האהבה, חשה געגועים עזים אליה, חשה בחסרונה, נוצרת אותה בליבך. תודה רבה לך ויקי היקרה, צהרים טובים לך. אני איתך.

שיר עם הרבה רגש וזיכרון  לאדם אהוב.

והתמונה משלימה את כתיבתך המשובחת.

שבת שלום

 ובשורות

 טובות.